פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג עא ב

דף עא ב

זוהר חלק ג דף עא/ב ודורש אל המתים ואסיר. אמר ליה עד כען לא חמיתא גדפא דצפרא דעדן. ודורש אל המתים אל המתים דייקא. דאינון חייבי עלמא דאינון מעמין עכו"ם דאשתכחו תדיר מתים. אבל ישראל דאינון זכאי קשוט שלמה קרא עלייהו ושבח אני את המתים שכבר מתו בזמנא אחרא ולא השתא. שכבר מתו. והשתא אינון חיין. ועוד דשאר עמין כד אתאן למתיהון אתיין בחרשין לאתערא עלייהו זינין בישין. וכד ישראל אתאן למתיהון אתיין בכמה תשובה לקמי קב"ה. בתבירו דלבא. בתעניתא לקבליה וכלא בגין דנשמתין קדישין יבעון רחמי לקמי קב"ה עלייהו וקב"ה חייס על עלמא בגיניהון. וע"ד תנינן צדיקא אע"ג דאתפטר מהאי עלמא לא אסתלק ולא אתאביד מכלהו עלמין דהא בכלהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי. דבחייוי אשתכח בהאי עלמא בלחודוי ולבתר אשתכח בתלת עלמין וזמין לגבייהו דכתיב עלמות אהבוך אל תקרי עלמות אלא עולמות זכאה חולקהון. תאנא כתיב והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. והיתה נפש אדוני נשמת אדוני מבעי ליה. אלא כמה דאמרן דזכאה חולקהון דצדיקייא דכלא אתקשר דא בדא. נפש ברוח. ורוח בנשמה. ונשמה בקב"ה. אשתכח דנפש צרורה בצרר החיים. אמר רבי אלעזר האי דאמרו חברייא גלותא דס"ת אפילו מבי כנשתא לבי כנשתא אחרא אסיר. וכ"ש לבי רחוב. אמאי לבי רחוב. אמר רבי יהודה כמה דאמרן בגין דיתערון עליה ויתבעון רחמי על עלמא. אמר ר' אבא שכינתא כד אתגלייא הכי נמי מאתר לאתר עד דאמרה מי יתנני במדבר מלון אורחים וגו'. אוף הכא בקדמיתא מבי כנשתא לגבי כנשתא לבתר לבי רחוב לבתר במדבר מלון אורחים. א"ר יהודה בני בבל מסתפו ולא קא עבדי אפילו מבי כנשתא לבי כנשתא כ"ש האי. תניא אמר להו ר"ש לחברייא ביומאי לא יצטרכון בני עלמא להאי. א"ל רבי יוסי צדיקייא מגינין עלמא עלמא בחייהון ובמיתתהון יותר מחייהון. הה"ד וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדיואילו בחייוהי לא כתיב. א"ר יהודה מאי שנא הכא דכתיב למעני ולמען דוד עבדי דשקיל האי לגבי האי. אלא בגין דדוד זכה לאתקשרא ברתיכא קדישא דאבהתא ובג"כ כלא חד. בריך הוא לעלם ולעלמי עלמייא:

כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. רבי יצחק פתח לספר בציון שם יי' ותהלתו בירושלם. תמן תנינן שמא קדישא סתים וגליא. ואורייתא דהיא שמא קדישא עלאה סתים וגליא. וכל קרא דבאורייתא וכל פרשתא דאורייתא סתים וגליא. דתניא אמר רבי יהודה מחציפותא דצדקת חדא נפקן כמה טבאן לעלמא. ומאן היא תמר. דכתיב ותשב בפתח עינים. אמר רבי אבא פרשתא דא מוכח דאורייתא סתים וגליא והא אסתכלנא באורייתא כלא ולא אשכחנא אתר דאקרי פתח עינים אלא כלא סתים ורזא דרזין הוא. ותניא מאי חמאת צדקת זו לעובדא דא. אלא ידעת בביתא דחמוהי ארחוי דקב"ה היך מדבר האי עלמא עם בני נשא. ובגין דהיא ידעת קב"ה אוקים מלה על ידהא. ואזלא הא כמה דתנינן אזדמנת הות בת שבע מו' ימי בראשית למהוי אמיה דשלמה מלכא. אוף הכא אזדמנת הות תמר לדא מיומא דאתברי עלמא. ותשב בפתח עינים מאן פתח עינים כד"א והוא יושב פתח האהל. וכתיב ופסח יי' על הפתח. וכתיב פתחו לי שערי צדק וגו'. עינים. דכל עיינין דעלמא