זהר חלק ג נח ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף נח ב
מתוך: זוהר חלק כב (עריכה)
זוהר חלק ג דף נח/ב אשתכח בהו, וזמנין אית בירחי דדינין אשתכחו ותליין על כלא. זמנין אית בשבועי דרעוון משתכחן, וזמנין אית בשבועי דדינין משתכחן בעלמא, וזמנין אית ביומי דרעווא אשתכח בעלמא, ועלמא אתבסמא, וזמנין אית ביומי דדינין תליין ומשתכחן, ואפילו בשעתי. ועל דא כתיב, (קהלת ג א) ועת לכל חפץ וגו', וכתיב (תהלים סט יד) ואני תפלתי לך וגו', וכתיב (ישעיה נה ו) דרשו יהו"ה בהמצאו, וכתיב (תהלים י א) למה יהו"ה תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה, וכתיב (ירמיה לא ב) מרחוק יהו"ה נראה לי, וזמנין דאיהו קרוב דכתיב (תהלים קמה יח) קרוב יהו"ה לכל קוראיו, בגין כך ואל יבא בכל עת אל הקודש וגו'. רבי שמעון אמר, הא אוקימנא מלה בעתו, והכי הוא ודאי, והכא אתא קודשא בריך הוא לאזהרא לאהרן, דלא יטעי בההוא חובא דטעו בנוי, דהא האי עת ידיעא, בגין כך לא יטעי לחבר עת אחרא לגבי מלכא, הדא הוא דכתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש, כלומר אף על גב דיחמי עידן דאתמסר בידא אחרא, לאתנהגא עלמא, ויתמסר בידוי לייחד ביה, לקרבא ליה לקודשא, דהא אנא ושמי חד הוא, ובגיני כך (ס"א לקרבא ליה לקודשא בריך הוא, דהא האי עת ידיע, בגין כך) ואל יבא בכל עת אל הקדש, ואי בעי למנדע במה ייעול, בזאת, בזאת יבא אהרן אל הקדש, דהאי זאת היא עת דאחידת בשמי, בהאי י' דרשימא בשמי ייעול אל הקדש, (אבל) ואל יבא בכל עת. תאנא, אמר רבי יוסי, כתיב (קהלת ג יא) את הכל עשה יפה בעתו, האי מלה אוקמה בוצינא (ס"א בשמא) קדישא, והכי הוא, דתנינא את הכל עשה יפה בעתו, והכי הוא ודאי, את הכל ודאי, עשה יפה בעתו, דא בדא, ולא יתערבון אחרנין בינייהו, בעתו ממש, ולא באחרא, בגיני כך אזהרותא לאהרן, ואל יבא בכל עת אל הקדש, אבל במה ייעול, בזאת, כמה דאוקימנא דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש:
רבי אלעזר הוה יתיב קמי אבוה, אמר ליה, כתיב בכנישתא דקרח (במדבר טז לג) ויאבדו מתוך הקהל, מאי ויאבדו, אלא כמה דכתיב (ויקרא כג ל) והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה, (ס"א כתיב בבני אהרן, ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם וימותו, וכתיב בכנישתא דקרח, ואש יצאה מאת יהו"ה ותאכל את החמשים ומאתים איש, סלקא דעתך דשקילין דא כדא), אמר רבי שמעון, שאני אינון בני אהרן, דלא כתיב בהו אבידה כאינון דכנישתא דקרח, דכתיב בהו (במדבר טז לג) ויאבדו מתוך הקהל, וכתיב (שם יז כו) הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו, לאכללא אינון דאקריבו קטרת בוסמין מאתן וחמשין, דאתאבידו ודאי, ואלין לא אתאבידו. אמר ליה, כתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש, וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש, כיון דאמר ואל יבא בכל עת, אמאי לא כתיב בהי זמנא ייעול, אמר ליה, (אלעזר), הא אתמר, ומלה חד הוא, וזמנא חד הוא הוו ידעי כהני, אבל על מה דחאבו בנוי בעא לאזהרא הכא, והא אתמר. אמר ליה, ואנא הכי סבירנא, ובגין לאתיישבא מלה בעינא. אמר ליה, אלעזר ברי, תא חזי, כל קרבנין וכל עלוון, נייחא הוא דקודשא בריך הוא, אבל לא הוה נייחא כמה דהאי קטרת, דקטרת מעליא מכלא, ובגין כך הוו מעלין ליה לגו בגו בלחישו, והא אתמר, ובגין כך לא אתענשו כל בני נשא בשאר קרבנין ועלוון כמו בקטרת דכל פולחנא דקודשא בריך הוא הכי אתקטר ואתקשר יתיר מכלא ועד אקרי קטרת, והא אתמר (משלי כז ט) שמן וקטרת ישמח לב. פתח רבי שמעון ודרש, (שיר א ג) לריח שמניך טובים וגו', האי קרא אסתכלנא ביה, והכי הוא, לריח, מאי ריח, ריח דקטרת, דאיהו דקיקא ומעליא ופנימאה מכלא, וכד סליק ההוא ריח, לאתקשרא בההיא משח רבות דנחלי מבועא, אתערו דא בדא, ואתקטרו כחדא, וכדין אינון משחן טבאן לאנהרא, כמה דאת אמר, לריח שמניך טובים, וכדין אתרק משחא מדרגא לדרגא, באינון דרגין דאקרון שמא קדישא, הדא הוא דכתיב שמן תורק שמך. על כל עלמות אהבוך, מאי עלמות, כמה דאוקימנא, עולמות, עולמות ממש. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, כמה דאת אמר, (תהלים מו א) על עלמות שיר, וכלא חד. ובספרא דרב המנונא סבא כתיב, מאי עולמות, כמה דאת אמר, (משלי לא טו) ותתן טרף לביתה וחק