פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג מד א

דף מד א

זוהר חלק ג דף מד/א זהר:

להו בקדושה, בר להני עד דאתיישבן בגופא אינון רוחין. בתר תלתין ותלת יומין אשגחת עלייהו כל יומא, דהא רוחין מתקשראן בגופא כשאר בני עלמא, כמה דהיא לא שרייא אלא באתר שלים, כך כל עובדוי כהאי גוונא, עד דאשתלימו, בכל קדש לא תגע, לאשגחא עלייהו. ואם נקבה תלד, כמה דאוקימנא דשלטא סטר שמאלא יתיר, ואתכפיא ימינא, ועל דא כלא על חד תרין רחיקא נוקבא מדכורא, לאתקשרא רוחא בגופא, דהא שמאלא לא אתישבא הכי כימינא, ואשתכחת בתוקפא יתיר:

אשה כי תזריע וילדה זכר וגו', רבי יהודה פתח, (ש"א ב ב) אין קדוש כיהו"ה כי אין בלתך, ואין צור כאלהינ"ו, האי קרא קשיא, אין קדוש כיהו"ה, משמע דאיכא קדוש אחרא, בגין דכתיב כיהו"ה, ואין צור כאלהינ"ו, משמע דאיכא צור אחרא. אלא ודאי אין קדוש כיהו"ה, דכמה קדישין נינהו, קדישין לעילא, דכתיב (דניאל ד יד) ובמאמר קדישין שאלתא, ישראל קדישין נינהו, דכתיב (ויקרא יט ב) קדושים תהיו, וכלהו קדישין, ולאו קדישין כיהו"ה, ומאי טעמא, בגין דכתיב כי אין בלתך, מאי כי אין בלתך, אלא קדושה דקודשא בריך הוא בלתי קדושה דלהון, דהוא לא אצטריך לקדושא דלהון, אבל אינון לאו אינון קדישין בלתך, ודא הוא כי אין בלתך, אין קדושה דלהון בלתך. ואין צור כאלהינ"ו, כמה דאוקמוה, דקודשא בריך הוא צר צורה בגו צורה, ותקין לה, ונפח רוחא דחיי, ואפיק ליה לאוירא דעלמא. דבר אחר, ואין צור כאלהינ"ו, אית צור דאקרי צור, (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם, (שמות יז ו) והכית בצור, הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב, וכלהו אקרון צור, ואין צור בכלהו כאלהינ"ו, דליה שולטנו ומלכותא על כלא:

רבי חייא ורבי אחא הוו יתבי ליליא חד קמיה דרבי אבא, קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא, עד דנפקו לבר, חמו חד ככבא דהוה בטש תלת זמני בככבי אחרא, וסתים נהוריה, אדהכי שמעו תרי קלי בתרי סטרי, קלא חד לסטר צפון לעילא, וקלא:

רעיא מהימנא:

מקמי ברית. דהא בההוא זמנא דמתכנשי עמא קדישא לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית, קודשא בריך הוא כניש כל פמליא דיליה, ואתגלי ודאי לאעברא לההוא ערלה לעילא מקמי ברית קיימא קדישא, דהא כל עובדין דישראל עבדין לתתא, מתערי עובדא לעילא, ובההוא זמנא אתדחייא ההוא ערלה מכל עמא קדישא לעילא. ולההוא ערלה מתקני מאנא חדא בעפרא, לאשראה ההוא ערלה בגויה, ברזא דכתיב (ישעיה סה כה) ונחש עפר לחמו, (בראשית ג יד) ועפר תאכל כל ימי חייך, מכאן דלא אצטריך לאנהגא קלנא בההוא אתר, אף על גב דמעברי ליה מקמי האי ברית. ודוכתיה כד מתעברא מהאי ברית, עפרא איהו, דהרי בתר דההוא נחש אתעבר מקמי אדם, קודשא בריך הוא שוי ליה מדוריה בעפר, דכתיב ועפר תאכל כל ימי חייך, וכיון דקודשא בריך הוא כד אעבר ליה מקמי אדם שוי מדוריה בעפרא, ואתקין ליה, כך בההוא גוונא ממש אנן צריכין כד מעברין לערלה, לאתתקנא ליה עפרא, למהוי ביה מדוריה. כל בר נש אצטריך לקרבא ההוא ברא קרבנא לקודשא בריך הוא בחדוה, ברעו דלבא, למיעל ליה תחות גדפוי דשכינתא, ואתחשב קמי קודשא בריך הוא דאיהו קרבנא שלים, לאתקבלא ברעוא. וקרבנא דא כגוונא דקרבנא דבעירא, דא לשמונה יומין, ודא לשמונה יומין, דכתיב (ויקרא כב כז) ומיום השמיני והלאה ירצה, במעבר עליה חד שבתא, כיון דאעבר עליה חד שבתא, כדין ירצה, דא לקרבנא, ודא לקרבנא, אמאי, בגין דאתדבק ואזדמן לגבי ההוא שבת רזא דברית קדישא, ועל דא כלא ברזא עלאה איהו, ע"כ: