זהר חלק ג טו ב

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



ישר יחזו פנימו, ומתברכן כלהו, ומשקיין דא לדא, עד דאתברכן כלהו עלמין, ומשתכחי כלהו עלמין כחד, וכדין אתקרי (זכריה יד ט) יהו"ה אחד ושמו אחד. וכד חובי עלמא סגיאו, אסתים עתיקא קדישא, ולא משגחין אנפין באנפין, וכדין דינין מתערי בעלמא, וכרסוון רמיו, ועתיק יומין אסתים ולא אתגלייא. הדא הוא דכתיב (דניאל ז ט) חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב, עד די כרסוון רמיו, דאינון כתרין עלאין, דמשקיין לכלהו אחרנין לאוקומי בקיומייהו, ומאן אינון, אבהן, ועתיק יומין יתיב, ולא אתגלייא, וכדין מהפכין חייבי עלמין רחמי לדינא. תאנא, מסטרא דאימא, נפקין גרדינין נימוסין קליפין, ואחדון בקולפוי דגבורה, ושלטין על רחמי, כמה דאת אמר (במדבר טז לה) הנועדים על יהו"ה, על יהו"ה ממש, וכדין אשתכחו עלמין חסרין (ס"א קטירין) דלא שלמין, וקטטותא אתער בכלהו. וכד בני עלמא מכשרין עובדיהון לתתא, מתבסמן דינין, ומתעברן, ומתערי רחמי, ושלטן על ההוא בישא דאתער מן דינא קשיא, וכד מתערן רחמי, חדוה וניחומין משתכחן, משום דשליטין על ההוא בישא, הדא הוא דכתיב (שמות לב יד) וינחם יהו"ה על הרעה, וינחם משום (דשלטא על הרעה), דאתכפיא דינא קשיא, ושלטין רחמי. תאנא, בשעתא דמתבסמן דינין, ושלטין רחמי, כל כתרא וכתרא תב בקיומיה, ומתברכאן כלהו כחדא, וכד תייבין כל חד וחד לאתריה, ומתברכאן כלהו כחדא, ומתבסמא אימא בקלדיטי גליפין, ותייבין לסטרהא, כדין אקרי תשובה שלימא, ואתכפר עלמא, דהא אימא בחדוותא שלימתא יתבא, דכתיב (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה, וכדין אתקרי יום הכפורים, דכתיב ביה (ויקרא טז ל) לטהר אתכם מכל חטאתיכם, ומתפתחין חמשין תרעין דסטרין גליפין. תאנא, כתיב והיה כי יחטא ואשם, מהו כי יחטא, ולבסוף ואשם, אלא הכי תאנא, כי יחטא מאינון חובין דאקרון חטא, דכתיב מכל חטאות האדם, ואשם, כמה דאת אמר (במדבר ה ח) האשם המושב ליהו"ה, ואשם, ויתקן, כלומר אם יתקן עובדוי, והשיב את הגזלה אשר גזל, אמר רבי יוסי, ממשמע דכתיב והשיב, וישיב לא כתיב, אלא והשיב, והשיב דייקא. תניא, בארבע תקופין דשתא קלא אתפסק, ודינין מתערין, ותשובה תליא, עד דאתתקן. וכד דינין מתערין, קלא נפיק, וארבע זוויין (ס"א זמנין) דעלמא סלקין ונחתין, כרוזא קרי ולית מאן דישגח ויתער, וקודשא בריך הוא זמין, אם יתובון, יתוב, ואי לאו, כלא (ס"א קלא) אתפסק, ודינין אתעבידו, וכדין אתקרי ויתעצב, ויתעצב בבתי בראי. אמר רבי יהודה, תנינן (במס' סוטה דף מח ע"א), מן יומא דאתחרב בי מקדשא, לית יומא דלא אשתכח ביה רתחא בישא, מאי טעמא, משום דתנינן (במס' תענית דף ה ע"א), אמר רבי יודאי אמר רבי ייסא, נשבע הקדוש ברוך הוא, שלא יכנס בירושלם דלעילא, עד שיכנסו ישראל בירושלם דלתתא, ובגין כך רתחא אשתכחת בעלמא. אמר רבי יוסי, כתיב (ויקרא יח ו) ערות אביך וערות אמך לא תגלה, וכתיב אמך היא לא תגלה ערותה, ותנינן אמך היא ודאי, הא אם גלה ערייתה, למאן בעי לאתבא לה, ודאי לתקנא מאי דגלי. דתניא, כד סגיא יצרא בישא בבר נש, לא סגיא אלא באינון עריין, וכלהו חובי אחידן בההוא ערייא, וכתיב לא תגלה, כד אתתקן, אתתקן לקבל ההוא דגלי, ודא אקרי תשובה. אמר רבי יצחק, כל חובי עלמא אחידן דא בדא, עד דאימא אתגליא בגיניהון, וכד איהי אתגלייא, כל אינון בנין אתגליין (בגינה), וכתיב (דברים כב ו) לא תקח האם על הבנים, וכד אתתקן עלמא לתתא, אתתקן כלא, עד דסלקא תקונא לאימא קדישא, ומתתקנא, ואתכסייא ממה דאתגליא, ובגין כך כתיב, (תהלים לב א) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, וכדין אקרי תשובה, תשובה ודאי, וכדין יום הכפורים אתקרי, כמה דכתיב (ויקרא טז ל) מכל חטאתיכם לפני יהו"ה תטהרו. אמר רבי