זהר חלק ב רסד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
פתחא תניינא, ביה קיימא ממנא אחרא טסקיפ"ה שמיה, והאי איהו ממנא על כל אינון דמחבלי ארחייהו, דלא אושדי זרעא על ארעא, אלא דאושדי זרעא בבעירי, או באיסורין חמורין דאורייתא באינון עריות, האי ממנא וכמה אלף ורבבן דעמיה, כלהו קיימי עליה (ס"א לסאבא ליה, ולמידן ליה) לאתדנא ליה כמה דאתמר באינון אחרנין. תא חזי, האי ממנא בידיה כסא חדא, ואקרי (ישעיה נא יז) כוס התרעלה כוס חמתו, וכל אינון קטולי בית דין דאתקטלו, או אתענשו על חובין אלין, כלהו אתעקרו מאלין סטרין מסאבין, ולא אית לון חולקא בהון, ובהאי כסא דאקרי כוס התרעלה, בגין כסא אחרא דשתו בקדמיתא. וכל אינון דלא שתו ההוא כסא דבית דין לאתעקרא מהאי כוס התרעלה, לבתר כד נפיק נשמתיה מהאי עלמא, האי ממנא וכל אינון דעמיה אחידן ביה, ודא הוא (עמוס ח י) יום המר, ורוי לה להאי נשמתא מכמה דינין משניין אלין מאלין. בהיכלא דא קיימא חד רוחא, דאלין ממנן תחותיה, ודא הוא ניאציריא"ל, מהאי רוחא תקיפא נפקי תלת טפין מרירן, דנפלי בהאי כוס התרעלה, חד אקרי חצ"ץ, וחד אקרי מר המות, וחד אקרי קובע"ת, (ד"א, וכלהו מתכנשי להאי כוס לבתר) ואלין תלת טפין נפלו לבתר מהאי כוס, בההיא חרבא דקטלא בני נשא כמה דאוקמוה:
פתחא תליתאה, ביה קיימא ממנא חד סנגדיא"ל שמיה, והאי איהו ממנא על כל אינון דעיילי האי ברית קדישא באינתו אחרא, דאיהו מההוא סטרא דאל נכר, וכל אינון דמחבלי ארחייהו בדא, ומשקרי באת קיימא קדישא, האי ממנא וכל אינון ממנן דעמיה, כלהו מציירי בגווייהו ציורין דאינון נשין מסאבין, דאסתאב בהו ההוא קיימא קדישא, וכלהו אתרשימו קמיה כד נפיק בר נש מהאי עלמא, ומסאבי ליה לבתר לההוא רוחא. ובהיכלא דא תליין כל רזי דחרשין, לקטלא בני נשא עד לא ימטי זמנייהו, וכלהו חרשין דאצטריכו בני נשא, אינון דחרשי חרשייהו לאסתאבא בהו, כגון דהוה בלעם חרש בחרשוי, ואסתאב בקדמיתא במסאבו דזרעא רותחת דאשדי בבעירי, ובגין דא ביה אתדן בההוא שכבת זרע רותחת כדקאמרן, ועל דא האי היכלא אקרי שחת טמא. ובהאי היכלא אית רוחא אחרא, די ממנא תחות ההוא רוחא דלעילא, והאי אקרי סרטי"א, וכמה אלף ורבבן תחותיה, וכלהו קיימי על ההיא מלה, דנפיק בהדי רוחא דבר נש בחלמא מגו סטרא קדישא, האי רוחא מסאבא וכל אינון גרדינין דעמיה, כלהו נפקי ומתחבראן בההיא מלה, ונחתי בה ומתערבי בהדה, בגין לאכחשא לה מניה, ואודעין ליה לבר נש מלין אחרנין, מלין כדיבין במלה דקשוט. דכך ארחוי דכדיבא, דאלמלא לא נטיל מלה דקשוט, לא יכיל לתקנא כדיבוי, אוף הכא אלין כיון דמתערבי במלי דקשוט ומכחישי לון מניה, מודעי ליה מלה דקשוט, בגין לקיימא כדיבוי. לבתר מתפשטי כל אינון (ס"א ומתפשט ההיא מלה, באינון) תתאי לתתא, דלית לון קיומא ולא מתקיימי, ואודעי מלין בעלמא לכמה סטרין, (ד"א, וכל הני אינון לתתא בדרגין, דמתפרשן לבר לכמה סטרין) לכמה זינין. מהיכלא דא נפקין תרין רוחין, דמתהפכאן לזמנין גוברין לזמנין נשין, ואלין אזלין ושטאן בעלמא באוירא, וחייכאן בבני נשא בגו חלמא, ואתחזון לון לגוברין כנשין שפירן בחזו דחלמא, ונטלי תיאובתא דבר נש. אוף הכי לנשין אתחזון כגוברין, ואלין אקרון רעה ונגע, כמה דאת אמר (תהלים צא י) לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך. ואלין אקרון רוחי תתאי לתתא, דנפקי מגו שלהובא דאשא, דכד נטלין אלין רוחין דלעילא די בגו היכלא דא, נפקו תרי שלהובי דאשא, ואלין טסאן בעלמא, ואתעבידו אלין תרין רוחין כדקא אמרן, וכלא בסטרא דא מסאבא, זכאין אינון צדיקיא דאתמנען מסטרין אלין, ואסתמרו מנייהו, ועל