זהר חלק ב רמז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רמז א
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
לביש דכתיב (ישעיה נא יז) "כוס חמתו כוס התרעלה".
כמה דאית בסטרא דקדושה, היכלין וממנן כלא לטב ורוחין קדישין וכל סטרין קדישין, הכי נמי אית בסטר מסאבא, היכלין וממנן כלהו לביש, ורוחין מסאבין ממנן וכל סטרין מסאבין. ודא לקבל דא, כגון יצר הטוב ויצר הרע, וכלא ברזא חדא.
היכלא דא אקרי היכל זהר, בגין דאית ביה רוחא, דאקרי אורפניא"ל, ואיהו זהר דלא אשתני, וקיימא בנהירו סתימא, דנהיר מעילא, ובנהירו דנהיר לתתא, וכד בטש נהירו דלתתא בנהירו עלאה, (נ"א וכד נהיר נהורא בנהורא), נהיר האי רוחא, כגוונא דחיזו דעינא, דכד מתגלגלא כדין אפיק נהורא דנציץ וזהרא, הכי נמי האי רוחא, ועל דא היכלא דא אקרי זוהר. האי רוחא דאקרי אורפניא"ל, האי איהו דנהיר להיכלא דא, ונהיר להיכלא קדמאה, בגין דההוא רוחא דהיכלא קדמאה נהיר באתגלייא, בהאי (ד"א מהאי) רוחא דאיהו סתימאה. דא רוחא נטיל לעילא ונטיל לתתא, ברזא דכתיב (שיר ז ב) "חמוקי יריכיך כמו חלאים". ומה דאמר "חמוקי ירכיך", בגין דאית רוחא אחרא דנפיק מניה לסטר שמאלא, ואתקשר בהדיה, ועל דא כתיב "חמוקי" - תרין, והאי רוחא שמאלא אקרי הדרניא"ל, ואתכלילו דא בדא, כלילן כחדא, ואינון עצם השמים דכלילא באש ומים.
כתיב (יחזקאל א, כח) "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם וגומר", האי רוחא קדמאה אורפניא"ל, דאיהו סתים בין עילא ותתא, ונהיר איהו כעין חשמל, האי איהו כעין חשמל, ולזמנין איהו חשמל, בגין דמניה קיימין כל אינון שרפים חיוון אשא ממללן, חיוון דקיימי ולא קיימי, ועל דא איהו חשמל. אורפניא"ל דקאמרן, בדא אשתמודעאן חיין לעלמא, כד אתדן עלמא לטב, כדין נהיר רוחא דא, וכל חיין וכל חידו אשתכח, דהא כיון דזכותא נפקא ונהירו דינין, כדין רוחא דא אנהיר, וסימניך (משלי טז טו) "באור פני מלך חיים". וכד אתדן עלמא בדינא, (בההוא זכותא), כדין ההוא סטרא אחרא מסאבא, שלטא ואתקף, (ס"א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף), והאי רוחא אגניז ואתחשך, וכדין כל עלמא קיימא בדינא ואתדן, וכלא קיימי בהאי רוחא, וסימניך (דניאל ה ו) "וארכובתיה דא לדא נקשן".
הכא קיימין כל אינון מלבושין דנשמתהון דצדיקייא, דסלקין לאתחזאה קמי מאריהון ולקיימא קמיה, וכד נשמתא סלקא ומטי להאי היכלא, כדין אזדמן חד ממנא, דאתפקד על אינון לבושין, וצדקיא"ל שמיה, דהא בזמנא דבר נש עביד פקודין דאורייתא בהאי עלמא, כגוונא דאיהו אשתדל גרמיה, הכי אתעביד ליה בהאי היכלא לעילא מלבושא לאתלבשא ביה, בההוא עלמא. וכד נשמתא סלקא, ההוא ממנא נטיל ההוא לבושא דילה, ואזיל עמה, עד די מטא לנהר דינור, די נשמתא אצטריכא לאתסחייא ולאתלבנא תמן, ולזמנין דטבעא ההיא נשמתא תמן ואתוקדא, ולא סלקא כוליה יומא עד בצפרא, כד אתער רוחא דסטרא דדרום, כדין קיימי כלהו ומתחדשן, ואמרי שירתא ומזמרן, כגוונא דאינון מלאכין דאתעבר שולטניהון ואתוקדן, וקיימן ומתחדשן כמלקדמין, ואמרי שירתא, (ואזלי לון), הכי נמי אלין נשמתין. ואי זכאה האי נשמתא וסלקת, האי ממנא צדקיא"ל, נטיל לה להאי נשמתא, ואלביש לה בההוא לבושא, ואתתקנת ביה, וסלקא לקרבנא על ידא דמיכאל כהנא, לקיימא תדיר כל יומין קמי עתיק יומין. זכאה חולקא דהאי נשמתא, דקיימא וזכאת להאי. ובכלא אתמנא האי רוחא אורפניא"ל דקאמרן, ואיהו שליט על האי היכלא.
מכללא דא, כד אתכליל רוחא ברוחא, ובטש דא בדא לאתכללא כחדא, אתבריאו אינון שליטין אחרנין דאתמנן על עלמא, ואלין אינון שרפים דשית גדפין, דמקדשי למאריהון תלת