זהר חלק ב ס ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף ס ב
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
ואין עץ אלא תורה, דכתיב (משלי ג יח) "עץ חיים היא למחזיקים בה", ואין תורה אלא קודשא בריך הוא. רבי אבא אמר אין עץ אלא קודשא בריך הוא, דכתיב (דברים כ יט) "כי האדם עץ השדה" - עץ השדה ודאי, דא עץ שדה דתפוחין קדישין, וכד אתגלי זיו יקרא דמלכיהון עלייהו, כדין וישלך אל המים וימתקו המים, מאי וימתקו המים, דקטיגורא אתעביד סניגורא.
אמר רבי אבא, תא חזי בקדמיתא כד עאלו ישראל בקיימא דקודשא בריך הוא, לא עאלו כדקא יאות, מאי טעמא, בגין דאתגזרו ולא אתפרעו, ולא אתגלייא רשימא קדישא, כיון דמטו הכא מה כתיב, שם שם לו חק ומשפט, תמן עאלו ישראל בתרין חולקין קדישין, בההוא גלויא דאתגליא רשימא דלהון, ואקרון חק ומשפט, חק כמה דאת אמר (משלי לא טו) ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, ומשפט כמה דאת אמר (תהלים פא ה) משפט לאלה"י יעקב, ושם נסהו, בההוא את קדישא, כמה דאת אמר כי חק לישראל הוא, בספרא דרב ייבא סבא, אמר מלה על ההוא חוטרא קדישא:
"ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהו"ה אלהי"ך" -- "ויאמר", מאי "ויאמר"? לא כתיב מאן קאמר דא? אלא קודשא בריך הוא אמר. רבי חזקיה אמר, שמעינן (נ"א משמע) אמירה סתם, (מאי) מאמירה סתם, דכתיב (שמות כד א) "ואל משה אמר עלה אל יהו"ה"-- "אמר" ולא כתיב מאן קאמר, אוף הכא ויאמר סתם, ולא כתיב מאן קאמר. אמר רבי יוסי, משמע דכתיב ויצעק אל יהו"ה ויורהו יהו"ה עץ, מהכא משמע ויאמר, ומשמע מאן אמר מלה. "לקול יהו"ה אלהי"ך" -- "לקולי" מבעי ליה? אלא לההוא קול דעאלו ביה.
אמר רבי אבא, בתר דאתגליא בהו רשימא קדישא, עאלו בתרין חולקין קדישין כמה דאתמר, וכיון דעאלו באלין תרין, עאלו באלין תרין חולקין אחרנין, דכד יסתלקון באלין תרין אחרנין, יתחברון באלין, ולא ממנעי ברכאן, ובגין כך באלין מטון ברכאן, (ובגיני כך באלין מטון) עד מלכא קדישא.
ומאתריה דקרא אשתמע מלה, דכתיב "ויאמר אם שמוע תשמע". "ויאמר"-- דא מלכא קדישא, ומאי קאמר, "אם שמע תשמע לקול יהו"ה אלהי"ך" כמה דאת אמר (דברים ד כד) "כי יהו"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא", דא כנסת ישראל. "והישר בעיניו תעשה"-- דא צדיק, "והאזנת למצותיו"-- דא נצח, "ושמרת כל חקיו"-- דא הוד.
כיון דעאלו באלין, הא מטו למלכא קדישא. לבתר מה כתיב "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהו"ה רופאך". "כי אני יהו"ה"-- דא מלכא קדישא. אשתמע דכל מאן דנטיר להאי רשימא קדישא, מניה סליק עד מלכא קדישא עלאה, מאי משמע, משמע אינון תרין דאתכנש בהו זרעא, ומשח רבות קודשא, דשדיין ליה בפום אמה, (ועל דא) אתקשרו כחדא, ומלכא עלאה עלייהו ואתקשרו ביה, ועל כך מאן דעאל באלין תרין ונטיר לון, אתקשר בתרין אחרנין ועאל בהו, וכדין מטי למלכא קדישא.
אמר רבי יצחק, ודאי מאן דזכי בצדיק, זכי בנצח והוד, ואלין אנון תלתא דאתברכא בהו כנסת ישראל, ומאן דזכי בהו זכי במלכא קדישא, ועאל בכלהו ארבעה.
ולקבל ארבעה אלין, נטירא להאי רשימא קדישא מארבע מלין:
- נטירו דכנסת ישראל אסתמרותא דנדה,
- נטירו דצדיק אסתמרותא דשפחה,
- נטירו דנצח אסתמרותא דבת עכו"ם,
- נטירו דהוד אסתמרותא דזונה.
•ועל דא "לקול יהו"ה אלהי"ך"-- דא כנסת ישראל. במה זכאן ישראל לקבלא אפי שכינתא, באסתמרותא מן נדה, ועל דא כתיב (ויקרא יח יט) ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה. מאי "לגלות ערותה"? דא כנסת ישראל. ובהאי אחידן ומתקשרן מלין אחרנין דכנסת ישראל אתקשרת בהו, והא אוקמוה מלי.
•"והישר בעיניו תעשה"-- דא צדיק, כמה דכתיב (תהלים לד טז) "עיני יהו"ה אל צדיקים", לאסתמרא משפחה,