זהר חלק ב מד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
פרשת בשלח - זהר
ויהי בשלח פרעה
[דף מד ע"א] "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהי"ם דרך ארץ פלשתים וגו'". רבי שמעון פתח (חבקוק ג ב) "תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות" -- האי קרא קשיא ואית לאסתכלא ביה, מאי שנא תפלה לחבקוק הנביא יתיר מכל שאר נביאי עלמא, דלא כתיב בהו תפלה לישעיה הנביא, או לירמיה, או ליחזקאל, או להושע, או לשאר נביאי עלמא אלא הכי תנינן, אלישע זכה בהאי עלמא מה דלא זכה נביאה אחרא בר ממשה, (ועם כל דא לא בעא לאטרחא למריה).
תא חזי מאי דכתיב (מ"ב ד ח) "ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם, ושם אשה גדולה"? מאי "אשה גדולה"? אלא גדולה בעובדהא, דכל בני (ס"א דרא) ביתא משתבחין בה, והיא עקרא דביתא, ובגין דבעלה לא הוה שכיח בביתא למהוי עקרא, לא הוה אדכר הוא אלא היא. ותו "ושם אשה גדולה"-- גדולה על כל שאר נשי עלמא, דהא שאר נשי עלמא כד חמאן אושפיזא בביתא מצטערן ביה ודחקן ביה, כל שכן לאפקא עליה ממונא, והאי חדת ביה באושפיזא, ולאפקא עליה ממונא, כל שכן כיון דחמת ליה לאלישע חדת ביה לחדא, ועל דא שבחא דכלא דאתתא היא, דהא אושפיזא דביתא דאתתא היא, ובגין כך "ושם אשה גדולה"-- גדולה על שאר נשין.
"ותאמר אל אישה, הנה נא ידעתי כי איש אלהי"ם קדוש הוא" -- במה ידעה? אלא הא אוקמוה חבריא, דשושיפא חוורא זריקת ליה בערסיה, ולא חמת ביה קרי מעולם, ולא אעבר זבובא בפתוריה. הני מילי קשיין, אי תימא דלא חמת ביה קרי, הא סגיאין אינון בני נשא הכי בעלמא, מה שנויא הכא? ואי תימא דלא עבר זבובא בפתוריה, אמאי כתיב "הנה נא ידעתי"? וכי היא ידעת ולא אחרא? והא כל אינון דחמו ליה אכיל בפתוריה הוו ידעי! אלא שפיר קאמרת, "אבל הנה נא ידעתי"-- היא ידעה ולא אחרא, בגין דהיא מתקנת ערסיה בשעתא דשכיב בליליא, ובשעתא דקאים בצפרא, והאי דקאמרי דשושיפא חוורא זריקת ליה בערסיה, הכי הוה, ובה ידעה, דארחא דעלמא כיון דקאים בר נש מערסיה סליק שושיפא דנאים בה ריחא מנוולא, והאי בשעתא דסלקת ההוא שושיפא מערסיה, הוה סליק ריחין כריחין דגנתא דעדן, אמרה אי לאו דקדישא הוא, וקדושה דמריה עליה, לא סליק ריחא קדישא הכי. בגיני כך בעי לאתפרשא מן ביתא, דלא אזדהר בר נש כל כך בביתא, אבל אמרת (שם י) "נעשה נא עליית קיר קטנה".
"ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה"-- ארבע אלין למה? אלא בגין דאינון תקונא דכנסת ישראל, דאתקריאת 'עליית קיר', והכי אתקריא, כמה דכתיב (ישעיה לח ב) "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר". "מטה ושלחן וכסא ומנורה"-- לאו אינון כתיקונא דשמושא, דהא כסא קא בעי בקדמיתא, ולבתר שלחן, לבתר מנורה, לבתר מטה; אמאי אקדימת מטה? בגין דהיא חביבה עליה יתיר מכלא, ואקדים בר נש מה דחביב עליה.
"ויהי היום ויבוא שמה" (מ"ב ד, יא) - "ויהי היום"-- מאן הוא יומא דא? אלא כמה דאוקמוה. ותא חזי ההוא יומא יומא טבא דראש השנה הוה, דאתפקדו ביה עקרות דעלמא, ואתפקדן ביה בני עלמא, קרא לשונמית ואמר, (שם יג) "הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת", בגיני כך אצטריכנא לעיינא יומא דא בדיני דעלמא, דקודשא בריך הוא דאין ביומא דא