זהר חלק א רלה א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
ולאתדכאה מערלה, ומאן דגלי לון אתידע ואתגלי, עד דעאלו לארעא קדישא, אבל מלין אחרנין לאו אינון באתגלייא, וסתימין אינון באורייתא בהאי פרשתא דיעקב ובאינון ברכאן.
פתח ואמר: "ראובן בכרי אתה, כחי וראשית אוני" - מאי קא חמא יעקב למפתח בראובן, ליפתח ביהודה דאיהו קדמאה לכל משריין ואיהו מלכא, וחמינן דלא ברכיה, וסליק ברכאן מניה עד דאתא משה וצלי צלותא עליה, כמה דאת אמר (דברים לג ו) יחי ראובן ואל ימות, אבל ודאי ברכיה, וסלקא ההוא ברכתא לאתריה. לבר נש דהוה ליה בר, כד מטא זמניה לאסתלקא מעלמא, אתא מלכא עליה, אמר הא כל ממונא דילי ליהוי בידא דמלכא נטיר לבראי, כד חמי מלכא דברי אתחזי יהיב ליה, כך יעקב אמר ראובן בכרי אתה, רחימא דמעיי אנת, אבל ברכאן דילך יסתלקון בידא דמלכא קדישא, עד דיחמי בך, בגין דאזלת לקבל אפך וגו', כתרגומו:
"ראובן בכורי אתה וגו'". רבי אלעזר פתח ואמר (יחזקאל לז ט) "ויאמר אלי הנבא אל הרוח וגו'" -- כמה אטימין אינון בני נשא דלא ידעין ולא משגיחין ביקרא דמלכא, דהא אורייתא אכריז עלייהו בכל יומא, ולית מאן דציית אודניה לקבלה, האי קרא קשיא, כיון דכתיב הנבא אל הרוח, אמאי זמנא אחרא הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח. אלא מכאן אוליפנא רזא דחכמתא, תרין קיימין הכא, חד לאתערא מתתא לעילא, דאי לא מתערין לתתא לא מתערין לעילא, ובאתערותא דלתתא אתער לעילא, הנבא אל הרוח, מתתא לעילא, הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח, מעילא לתתא, דהא אפילו לעילא באתערותא דלתתא נקיט ההוא עלאה מעלאה מניה, כגון האי קרא.
"כה אמר יהו"ה מארבע רוחות באי הרוח (שם)" -- "מארבע רוחות"-- דא דרום ומזרח וצפון ומערב, ורוח אתיא ממערב באתחברותא דאלין אחרנין, כמה דאת אמר (במדבר כא יח) כרוה נדיבי העם וגו', ומהכא נפקין רוחין ונשמתין לבני עלמא לאצטיירא בהו, ופחי, כמה דאת אמר (בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים. תא חזי, נקיט מהאי גיסא ויהיב בגיסא אחרא, ועל דא (קהלת א ז) כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, אמאי איננו מלא, בגין דנקיט ויהיב אעיל ואפיק.
רבי אלעזר שאיל שאלתא לרבי שמעון, אמר הואיל וקב"ה גלי קמיה דבני נשא ימותון, אמאי נחית נשמתין לעלמא, ואמאי אצטריך ליה. אמר ליה שאילתא דא קמייהו דרבנן שאילו כמה וכמה ואוקמוה, אבל קב"ה יהיב נשמתין דנחתין להאי עלמא לאשתמודעא יקריה, ונקיט לון לבתר, אי הכי אמאי נחתו. אלא רזא דא הכי הוא, פתח ואמר (משלי ה טו) שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך, הא אוקימנא בור אתר דלא נביע מגרמיה, ואימתי נבעין הני מיא, בשעתא דאשתלים נשמתא בהאי עלמא, כד סלקא לההוא אתר דאתקשר ביה, כדין הוא שלים מכל סטרין, מתתא ומעילא (ס"א ומכל סטרין). וכד נשמתא סלקא, כדין אתער תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא, וכדין נבעין מיא מתתא לעילא, ובור אתעביד באר מיין נביעאן, וכדין אתחברותא (נ"א ויסודא) ויחודא ותיאובתא ורעוא אשתכח, (לה) דהא בנשמתא דצדיקא אשתלים ההוא אתר, ואתער חביבותא ורעותא לעילא ואתחבר כחד.
"ראובן בכרי אתה", הכי הוא ודאי טפה קדמאה דיעקב הוה, ורעותיה באתר אחרא הוה כמה דאתמר, תא חזי ראובן וכלהו שבטין תריסר כלהו אתאחדן בשכינתא, וכד חמא יעקב לשכינתא על גביה, קרא לבנוי תריסר לאתחברא בה.
ותא חזי ערסא שלימתא לא אשתכח מן יומא דאתברי עלמא, כההיא שעתא דבעא