זהר חלק א ריד א


דף ריד א

דתיתי יתכון לארעכון, כמה דהויתון מקדמת דנא, אשר הכינותי מותבן מקדמת דנא, דא שכינתא מן מטטרו"ן, ואתרכת מטרוניתא מן מלכא, עד דתיתוב לאתרהא.

ורזא (דברים ג) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים, הנה ערשו ערש ברזל הלא הוא ברבת בני עמון, כדפרישנא באתריה, וארחא דאתמתל בגלותא, נטר יתהון בגלותא, על עקתא דתיתי עליכון, עד דייתי וייעול יתכון לארעא דקיים לאבהתכון דאתנטרת.


רבי שמעון פתח ואמר, (רות ג) "ליני הלילה, והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל" -- אמר רבי יוסי, שליט רחמי על דינא, (בראשית א) וירא אלהי"ם את האור כי טוב, טוב ואור שוין, דהוא מבועוי דנחלין, דנפק מנהון ימא ונחלא דבעלמא.

תנא אמר רבי שמעון, זמנא חדא סליקנא ונחיתנא לאנהרא במבועי דנחלין, וסליק בתראי רבי אבא, אמר לי במאי עסקיתו, אמרית ליה בהאי קרא (קהלת א) דכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, מזיויה אתבריאו כל רברבייא דמן עלמא, ומן זיויה אתנביעו כל נחלייא, נחלייא הוו אינון להאי קרא דמאיכי בהאי גלותא, דהא חשוכא כמפלא, חיבתא דאמא עביד להו, ואי לאו נחלא עביד ברתיה, רברבא תנייתא הוא, הוא תחות קדישא, דגני אגנים דהיכלא, דהא רברבא דישראל דאתמני עליהון בכל עידן דהות מטרוניתא עם מלכא, הוה נפיק ועאל קדמיהון מטטרו"ן, והוא קביל פולחנהון לקב"ה כנורא, כד אתבטיל נורא ואתגליאו, אסתלק זיוה ואסתלקא מטרוניתא מן מלכא, הא לא הוה שלים עד דייתי גיסא אחרא דלא הוה בגלותא מניתא, ושמהן דאתקריאת יד, היא מבועא לכלא, ותשכח יד יהו"ה, (ישעיה נט) הן לא קצרה יד יהו"ה, דלא אדכר ידא אלא בשמא דחד.


אתא רבי אלעזר ושאל לרבי שמעון אבוי, ובכה ואמר ליה, גלי לי האי רזא אבא מארי, אמר ליה בהאי קרא אתגלי לך, (שמות י"ז) כי יד על כס יה מלחמה ליהו"ה, שליט רחמי על דינא, צבי למימר, יהא רעוא דיהא לעלמא באתר גבורת יד יהו"ה רבתא, קרבא דהות במצרים, ואי לאו הוו בדיני וייתי משיחא ייתי, ייתי בחדתו בידא רבתא, ויגח קרבא בעמלק, (שם י"ג) בחוזק יד הוציאנו יהו"ה ממצרים, וכד ייתי שמא דיד בתוקפא ידא לחודיה, הוא בעדנא דיגיח קרבא בעמלק, ויתי משיחא, רבי אלעזר מסייע, (זכריה יד) ויצא יהו"ה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, כ"ס בגין יהו"ה.

תא חזי כמה היא ידא רבתא דלא מטא להאי ידא עלאה, לאבהן רברבא, לא אגנים, ובדא ידא נפקו ממצרים, בגין דמשויין שוין, שוין מני ד' לד', שוין דא דרע שמא דידא רבתא, דיפוק מן אינון שוין באתוותהון, דמנייניהון כמנייניהון, דקבלא תרין יד, תרין כיצד, לא אתמנעו דא מן דא ולא שוין, ולא שוין אתפרש תרין אלין בריך הוא, דבאתווהון סייעאן יד בעלה ה' תרין לאב, מניניהון מתפרש, מאלין אתבריאו שמיא וארעא ודעמיה.

ואינון ספירה קדמאה דהיא כתרא עלאה, (משלי טו) בכל מקום עיני יהו"ה צופות רעים וטובים, הם מסייעתן לשמא, חד ו' דעבד כמה אתוון בארעא דמצרים:

מצד ימין העגול עליון העגול:

יוד ו' לוא"ו לד' י"ד לו"ו ו"ו לדל"ת דל"ת ללמ"ד למ"ד לתי"ו:

דל"ת ד' לד' ל"ל ל"ת א' ללמ"ד, ל' למ"ם, מ' לד', ד' לת' ה' ל':

שדי יהו"ה:

י"ד:

מרכבה דאבהן ישראל: