זהר חלק א רז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)
ההוא בר נש, וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא, רזא דמלה הכא, דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין, ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם טעם מיתה, בגין דשינתא חד משתין במיתה איהו, ודוד בגין דוכתיה דאיהו חי, לא הוה נאים אלא שיתין נשמי, דעד שתין נשמי חסר חד איהו חי, מתמן ולהלאה טעים בר נש טעמא דמותא, ושליט ביה סטרא דרוח מסאבא.
ודא הוה נטיר דוד מלכא דלא יטעם טעמא דמותא, ושליט (ס"א ולא ישליט) ביה סטרא דרוחא אחרא, בגין דשתין נשמי חסר חד איהו רזא דחיים דלעילא, עד שתין נשמי דאינון שתין (ד"א ל"ג חסר חד אינהו) נשמי עלאין, ואלין רזא דלהון דתליין בהון חיי, ומכאן ולתתא רזא דמותא הוא. ועל דא דוד מלכא הוה משער שעורא דליליא, בגין דיתקיים בחיים, דלא ישלוט ביה טעמא דמותא, וכד אתפליג ליליא הוה דוד מתקיים באתריה, בגין דכד אתער פלגו ליליא, וכתרא קדישא אתער, בעא דלא לאשכחא ליה לדוד מתקשר באתר אחרא, באתר דמותא. בגין דכד אתפליג ליליא וקדושה עלאה אתער, ובר נש דנאים בערסיה ולא אתער לאשגחא ביקרא דמאריה, הא איהו אתקשר ברזא דמותא ומתדבק באתר אחרא, ועל דא דוד מלכא הוה קאים לאשגחא ביקרא דמאריה תדיר, חי לגבי חי, ולא נאים בשינתא לטעמא טעמא דמותא, ובגין כך הוה מתנמנם כסוס שתין נשמי ולא בשלימו.
אתו רבי יהודה ורבי יוסי ונשקוהו, אמרו ליה מה שמך, א"ל חזקיה, א"ל יתיישר חילך ויתתקף אורייתך, יתיבו, אמר רבי יהודה, הואיל ושרית, אימא לן מהני רזין עלאין דקאמרת.
פתח ואמר (משלי ג יט) "יהו"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" -- תא חזי כד ברא קב"ה עלמא, חמא דלא יכיל לאתקיימא עד דברא אורייתא, בגין דמינה נפקין כל נמוסין עלאין ותתאין, ובה קיימי עלאי ותתאי, הה"ד יהו"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, דהא בחכמה קיימין כל קיומין דעלמא, וכלהו נפקי מגוה. דבר אחר: יהו"ה בחכמה יסד ארץ, עלמא עלאה לא אתברי אלא מגו חכמה עלאה, ועלמא תתאה לא אתברי אלא מגו חכמה תתאה, וכלהו נפקן מגו חכמה עלאה ומגו חכמה תתאה. כונן שמים בתבונה, כונן, מאי כונן, אלא כונן כל יומא ויומא ולא פסיק, ולא אתתקן בזמנא חדא, אלא בכל יומא ויומא אתקין ליה. והיינו רזא דכתיב (איוב טו טו) ושמים לא זכו בעיניו, וכי סלקא דעתך דגריעותא איהו משמים, אלא חשיבו משמים איהו, בגין חביבו ורעו סגיא דקב"ה רעי בהו וחביבותיה לגביהון, דהא אף על גב דאיהו מתקין לון כל יומא ויומא, לא דמי בעינוי דאינון מתתקנן כדקא יאות, בגין דרחימותא דלהון לגביה, ורעותיה לאנהרא לון תדיר בלא פסיקו.
דהא עלמא דאתי אפיק נהורין זהירין כל יומא ויומא תדיר בלא פסיקו, בגין לאנהרא לון תדיר, ועל דא לא זכו בעיניו, לא זכו בלחודוי לא כתיב, אלא לא זכו בעיניו, ובגין כך כונן שמים בתבונה, מאן שמים דא הוא רזא דאבהן, ורזא דאבהן דא הוא יעקב, דאיהו כללא דלהון, בגין דיעקב תושבחתא דאבהן איהו, ואיהו קיימא לאנהרא על עלמא.
ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי, נפק מניה ענפא חדא שפירא בחיזו, וכל נהורין מיניה נפקין, וכל שבעא ומשח רבו לאנהרא לארעא, ומאן איהו, דא יוסף הצדיק, דאיהו יהיב שבעא לכל עלמא, ועלמא מניה אתזן, ובגין כך קב"ה כל מה דעבד בעלמא כלא איהו ברזא עלאה, וכלא כדקא חזי.
אדהכי אתא רבי אלעזר, כיון דחמא לון, אמר ודאי שכינתא הכא, אמר לון במאי עסקיתו, אמרו ליה