זהר חלק א קצז ב


דף קצז ב

מית הוה, אלא ההוא תוספת רוחא ושכינתא אסתלק מניה ולא הוה בגויה, בגין דעצבונא דהוה ביה גרמא ליה, (גרמא ליה הא), דלא הוה רוחיה בקיומיה, ובגין כך ותחי רוח יעקב אביהם. והכא כתיב וירא יעקב, דעד כען לא אתבשר, מנא הוה ידע, אלא וירא יעקב, דחמא לכל דיירי ארעא דאזלי למצרים ומייתן עבורא, הה"ד וירא יעקב.


רבי יצחק אמר, תא חזי, דוד מלכא זכה לאתחברא באבהן, וירית דוכתיה בגווייהו, הה"ד (תהלים קיח כב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה.


(מאמר הבא נדפס בפרשת וארא דף לא ע"א (ח"ב לא, א) ) רבי ייסא ורבי חזקיה הוו אזלי מקפוטקיא ללוד, והוה עמהון חד יודאי, במטול דקפטירא דחמרא, עד דהוו אזלי, אמר רבי ייסא לרבי חזקיה, אפתח פומך ואימא חד מלה מאינון מילי מעלייתא דאורייתא, דאת אמר בכל יומא קמי בוצינא קדישא, פתח ואמר (משלי ג יז) "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום"; "דרכיה דרכי נעם"-- אלין ארחין דאורייתא, דמאן דאזיל בארחי דאורייתא קב"ה אשרי עליה נעימותא דשכינתא, די לא תעדי מניה לעלמין; "וכל נתיבותיה שלום"-- דכלהו נתיבין דאורייתא כלהו שלם, שלם ליה לעילא, שלם ליה לתתא, שלם ליה בעלמא דין, שלם ליה בעלמא דאתי.

אמר ההוא יודאי, אסתרא בקיסטרא בהאי קרא אשתכח, אמרו ליה מנין לך, אמר לון מאבא שמענא, ואוליפנא הכא בהאי קרא מלה. פתח ואמר, האי קרא בתרין גוונין איהו, ובתרין סטרין, קרי ביה דרכים, וקרי ביה נתיבות, קרי ביה נעם, וקרי ביה שלום, מאן דרכים ומאן נתיבות, מאן נעם ומאן שלום. אלא דרכיה דרכי נעם, היינו דכתיב (ישעיה מג טז) הנותן בים דרך, דהא בכל אתר דאקרי באורייתא דרך, הוא אורח פתיחא לכלא, כהאי ארחא דאיהו פתיח לכל בר נש, כך דרכיה דרכי נעם, אלין דרכים דאינון פתיחן מאבהן, דכראן בימא רבא, ועאלין בגויה, ומאינון אורחין מתפתחין לכל עיבר ולכל סטרי עלמא.

והאי נעם הוא נעימו דנפק מעלמא דאתי, ומעלמא דאתי נהרין כל בוצינין, ומתפרשן לכל עיבר, וההוא טיבו וההוא נהורא דעלמא דאתי דינקין (נ"א דירתין) אבהן, אקרי נעם.   דבר אחר: עלמא דאתי אקרי נעם, וכד אתער עלמא דאתי, כל חדו וכל טיבו וכל נהורין וכל חירו דעלמא אתער, ובגיני כך אקרי נעם.

ועל דא תנינן, חייבין דגיהנם בשעתא דעאל שבתא נייחין כלהו, ואית להו חירות ונייחא, בשעתא דנפק שבתא, אית לן לאתערא חידו עלאה עלנא, דנשתזיב מההוא עונשא דחייביא דאתדנו (ס"א דאהדרו) מההיא שעתא ולהלאה, ואית לן לאתערא ולימא (תהלים צ יז) ויהי נעם יהו"ה אלהינ"ו עלינו, דא הוא נעם עלאה, חידו (ס"א חירו) דכלא, ועל דא דרכיה דרכי נעם.

"וכל נתיבותיה שלום" -- מאן נתיבותיה? אלין אינון שבילין דנפקין מלעילא, וכלהו נקיט לון ברית יחידאי, דאיהו אקרי שלום, שלמא דביתא, ואעיל לון לימא רבא, כד איהו בתוקפיה, וכדין יהיב ליה שלמא, הה"ד וכל נתיבותיה שלום (ע"כ).


תא חזי, יוסף ברית שלום הוה, והוה במצרים מלכא ושליט על ארעא, ויעקב בגין דאסתלק מניה שכינתא לא הוה ידע, ועם כל דא יעקב הוה ליה תברא, בגין למזבן עבורא במצרים, וחמא דאיהו תבירא על תבירא, דיחתון בנוי למצרים.


"ויאמר יעקב לבניו למה תתראו"-- בגין דלא תחמון גופייכו אלא כרעבין, כגוברין דלית לון שבעא, אמר רבי חזקיה, ודאי רזא הכא, דהא בכל זמנא דצערא איהו בעלמא, לא בעי בר נש לאחזאה גרמיה בשוקא, בגין דלא יתפס בחובוי, ועל דא אמר למה תתראו והא אתמר.


דבר אחר: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" --