זהר חלק א קצו ב


דף קצו ב

אייתי לון לגלותא, ועל דא גלגל גלגולין ואייתי כפנא על כל עלמא, בגין דליהוין מייתין כספא ודהבא כל עלמא למצרים.

תא חזי, בגין כך יוסף דאיהו צדיק איהו גרים עותרא כספא ודהבא לנטלא ישראל, כדכתיב (תהלים קה לז) ויוציאם בכסף וזהב, ואין בשבטיו כושל, ומן ידא דצדיק אתא דא לישראל, וכלא למזכי לון לעלמא דאתי.


פתח ואמר, (קהלת ט ט) "ראה חיים עם אשה אשר אהבת וגו'" -- תא חזי האי קרא ברזא עלאה איהו ואוקמוה, ראה חיים, אלין חיין דעלמא דאתי, דזכאה הוא בר נש דזכי ביה כדקא יאות, עם אשה אשר אהבת, דא כנסת ישראל, בגין דבה כתיב אהבה, דכתיב (ירמיה לא ג) ואהבת עולם אהבתיך, אימתי בשעתא דסטרא דימינא אחיד בה, דכתיב (שם) על כן משכתיך חסד.

"כל ימי חיי הבלך"-- בגין דאיהי אתקשרת בחיים, ואיהי עולם דחיין שריין ביה, דהא עלמא דא לא שריין ביה חיים, בגין דאינון תחת השמש, ולא מטאן הכא אינון נהורין דההוא שמשא, ואסתלקו מעלמא מיומא דאתחריב בי מקדשא, דכתיב (ישעיה יג י) חשך השמש בצאתו וגו', מאי חשך השמש, דסליק נהוריה ולא נהיר, כד"א (שם נז א) הצדיק אבד וגו'.

"כי הוא חלקך בחיים"-- דא הוא שמשא בסיהרא, ובעינן למיעל סיהרא בשמשא, ושמשא בסיהרא, דלא לאפרשא לון, ודא הוא חולקא דבר נש למיעל בהו לעלמא דאתי.

מה כתיב בתריה, (קהלת ט י) "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה" -- האי קרא אית לאסתכלא ביה, כל אשר תמצא ידך לעשות, וכי הותרה רצועה למעבד בר נש כל מה דיכיל, אלא לעשות בכחך כתיב, מאי בכחך, דא נשמתיה דבר נש, דאיהי חילא דבר נש למזכי בה לעלמא דין ולעלמא דאתי.   דבר אחר: "בכחך"-- דא היא אשה דקאמרן, דאיהי חילא לאתתקפא בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, ובעי בר נש למזכי בה בהאי עלמא בהאי חילא, בגין דיתתקף בה בההוא עלמא, מאי טעמא, בגין דלבתר דיפוק בר נש מהאי עלמא, לית ביה חילא למעבד מידי, ולומר השתא מכאן ולהלאה אעביד עובדין טבין, דודאי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר וגו', אי לא זכי בר נש בהאי עלמא, לא יזכי ביה לבתר בההוא עלמא, ואוקמוה מאן דלא אתקין זוודין למיהך מהאי עלמא, לא ייכול בההוא עלמא, ואית עובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא דייכול מנייהו הכא, וכלא אשתאר לעלמא דאתי ולאתזנא מנייהו.

תא חזי, יוסף זכה בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי, בגין דבעא לאתאחדא באשה יראת יהו"ה, כמה דאת אמר (בראשית לט ט) וחטאתי לאלהי"ם, ובגין כך זכה למשלט בהאי עלמא, וזכה לון לישראל.

מה כתיב (שם מז יד) "וילקט יוסף את כל הכסף", והכי אתחזי, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק איהו לקיט כלא, וכל עותרא ביה קיימא, ודא היא רזא דכתיב (שם א יז) ויתן אותם אלהי"ם ברקיע השמים, וכלא איהו כדקא יאות, דודאי יוסף בעי למשלט על מלכותא. ותא חזי, כתיב "וירכב אותו במרכבת המשנה", מאן מרכבת המשנה, קב"ה עביד ליה לצדיק שליטא, בגין דהא מניה אתזן עלמא, ואצטריך לאתזנא, וקב"ה אית ליה רתיכא עלאה, ואית ליה רתיכא תתאה, רתיכא תתאה איהי מרכבת המשנה, ויוסף צדיק אקרי, וליה אתחזי למהוי רכיב על מרכבת המשנה אשר לו לקב"ה, וכלא איהו ברזא למהוי כגוונא דלעילא:

תא חזי "ויקראו לפניו אברך" -- מאי אברך? קשירו, דאתקשר שמשא בסיהרא, וכלא כרעין לקבל אתר דא, ונתון אותו על כל עלמא, וכלהו אודן לגביה,