זהר חלק א קצה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קצה ב
מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)
למשלט ולמחמי ואודנא למשמע, ובגין כך שלמה דהוה ידע כל מלה הוה אמר דא. ותא חזי, כל עובדין דעלמא בכמה קסטרין תליין, וכל בני עלמא לא ידעין ולא משגיחין על מה קיימי בעלמא, ואפילו שלמה מלכא דהוה חכים מכל בני עלמא, לא יכיל לקיימא בהו.
פתח ואמר, (קהלת ג יא) "את הכל עשה יפה בעתו, גם את העולם נתן בלבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהי"ם וגו'" -- תא חזי, זכאין אינון דמשתדלי באורייתא, וידעי לאסתכלא ברוחא (ס"א ברזא) דחכמתא, את הכל עשה יפה בעתו, כל עובדין דעבד קב"ה בעלמא, בכל עובדא ועובדא אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא הן לטב הן לביש, מנהון דרגין לימינא, ומנהון דרגין לשמאלא. אזיל בר נש לימינא ההוא עובדא דעביד, ההוא דרגא ממנא (ס"א דימינא) לההוא סטרא, ועביד ליה סיועא, וכמה אינון דמסייעי ליה, אזל בר נש לשמאלא ועביד עובדוי, ההוא עובדא דעביד ממנא (ס"א דרגא דשמאלא) איהו לההוא סטרא, וקא מקטרג ליה ואוביל ליה לההוא סטרא ואסטי ליה. ובגין כך ההוא עובדא דעביד בר נש כדקא חזי, ההוא ממנא דסטר ימינא קא מסייע ליה, ודא הוא בעתו, יפה בעתו, דההוא עובדא מתקשרא בעתו כדקא חזי ליה.
"גם את העולם נתן בלבם"-- כל עלמא וכל עובדוי דעלמא לאו אינון אלא ברעותא דלבא, כד סליק ברעותא (דלבא, וכד סליק ברעותא) דבר נש, זכאין אינון צדיקיא דאמשיכו עובדין טבין, לאוטבא לון ולכל עלמא, ואינון ידעין לאתדבקא בעת שלום, ובחילא דצדקה דעבדין לתתא, אינון משכין לההוא דרגא דאקרי כל, לאנהרא בעתו.
ווי לון לחייביא דלא ידעין עת דההוא עובדא, ולא משגיחין למעבד עובדיהון בעלמא על תקונא דאצטריך ליה לעלמא, ולאתקנא עובדא בההוא דרגא דאתחזי ליה, מאי טעמא, בגין דלא ידעין. ועל דא אתייהב כלא ברעותהון דבני נשא, דכתיב מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהי"ם מראש ועד סוף, ובגין כך דאינון עובדין לא אתעבידו לאתקנא בדרגייהו כדקחזי, דיתכליל עובדא דא בדרגא דא, דלאו כתקונא אלא כפום רעותא דבר נש, מה כתיב בתריה, ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו, ידעתי כי אין טוב בם, באינון עובדין דלא אתעבידו כדקא יאות, כי אם לשמוח בכל מה דייתי עלוי, ולמיהב הודאה לקב"ה, ולעשות טוב בחייו. דהא אי ההוא עובדא גרים ליה בישא, בגין ההוא דרגא דקא ממנא עלוי, אית ליה למחדי ביה ולאודאה עליה, דאיהו גרים ליה לנפשיה, ואיהו אזיל בלא ידיעא כציפרא דא בגו קוסטירא.
וכל דא מנלן, דכתיב (שם ט יב) כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום, כי גם לא ידע האדם את עתו, מאי עתו, עתו דההוא עובדא דקא עביד, כמה דאת אמר, את הכל עשה יפה בעתו, ובגין כך אינון כצפרים האחוזות בפח, ובגין כך זכאין אינון דמשתדלי באורייתא וידעי ארחוי ושבילוי דאורייתא דמלכא עלאה, למהך בה בארח קשוט.
ותא חזי, לעולם אל יפתח בר נש פומיה לביש, דאיהו לא ידע מאן נטיל ההיא מלה, וכד לא ידע בר נש אתכשל בה, וצדיקיא כד פתחי פומייהו כלהו שלם, תא חזי יוסף כד שרא למללא לפרעה, מה כתיב אלהי"ם יענה את שלום פרעה, אמר רבי יהודה, הא אתמר דקב"ה חס על שלמא דמלכותא, כד"א (שמות ו יג) ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים,