זהר חלק א קצב ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
כד סליק וקא שליט דרגא עלאה ואתנהיר סיהרא, ודא חמא דאתחשך ושליט עלה חיויא בישא, ובגין כך אסתכל יוסף בההוא חלמא, ופשר ליה פשרא לביש, ועל דא כלא בפישרא קיימא, ודא ודא חמו באלין תרין דרגין, דשליט דא ושליט דא.
רבי יהודה פתח, (תהלים נא יב) "לב טהור ברא לי אלהי"ם ורוח נכון חדש בקרבי" -- האי קרא אוקמוה, אבל "לב טהור"-- כד"א (מ"א ג ט) ונתת לעבדך לב שומע וגו', וכתיב (משלי טו טו) וטוב לב משתה תמיד, ובגין כך לב טהור ודאי; "ורוח נכון חדש בקרבי"-- דא הוא רוח נכון ודאי, כד"א (בראשית א ב) ורוח אלהי"ם מרחפת על פני המים, ואתערו זה רוחו של משיח, ואתערו (יחזקאל יא יט) ורוח חדשה אתן בקרבכם, וצלי דוד, ההוא רוח נכון חדש בקרבי, בגין דאית מסטרא אחרא לב טמא ורוח עועים, דאסטי לבני עלמא, ודא הוא רוח טומאה דאקרי רוח עועים, כד"א (ישעיה יט יד) יהו"ה מסך בקרבה רוח עועים, ועל דא ורוח נכון חדש בקרבי, מאי חדש, דא חדושא דסיהרא, בשעתא דאתחדש סיהרא, דוד מלך ישראל חי וקיים, ובגין כך חדש.
רבי אלעזר ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, אמר רבי יוסי לרבי אלעזר, האי דכתיב (מ"א כב כא) ויצא הרוח ויעמוד לפני יהו"ה ויאמר אני אפתנו, ויאמר יהו"ה אליו במה, ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו, ויאמר תפתה וגם תוכל, צא ועשה כן, ותנינן דהוה רוח נבות היזרעאלי, וכי נשמתין כיון דסלקין וקיימין לעילא אינון יכלין לאתבא בהאי עלמא, ומלה תמיהה דאמר אצא והייתי רוח שקר בפי וגו', ותו מאי טעמא אתענש עליה אחאב, דהא דינא דאורייתא דשוי שמואל קמייהו דישראל הכי הוא, דכתיב (ש"א ח יד) ואת שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם הטובים יקח, ואי אחאב נטל ההוא כרם מנבות דינא הוה, ותו דהוה יהיב ליה כרמא אחרא או דהבא ולא בעא, א"ל יאות שאלת.
תא חזי, האי רוח דקאמרו דאיהו רוח דנבות, הכא אית לאסתכלא, וכי רוחא דנבות יכיל לסלקא ולקיימא קמיה דקב"ה למתבע שקרא, דכתיב ויצא הרוח, ואי צדיקא הוא איך יבעי שקרא בההוא עלמא דאיהו עלמא דקשוט, ומה בהאי עלמא לא בעי זכאה שקרא, בההוא עלמא לא כל שכן, ואי לאו זכאה איהו היך יכיל לקיימא קמי קב"ה. אלא ודאי נבות לאו זכאה הוה כל כך לקיימא קמי קב"ה, אלא רוחא אחרא הוה דשלטא בעלמא, דא הוא רוחא דקיימא תדיר וסלקא קמי קב"ה, ודא הוא דאסטי לבני עלמא בשקרא, ומאן דאיהו רגיל בשקרא אשתדל תדיר בשקרא, ועל דא אמר אצא והייתי רוח שקר וגו', ועל דא קב"ה א"ל צא ועשה כן, פוק מהכא, כמה דאוקמוה דכתיב (תהלים קא ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ובגין דא איהו רוח שקר ודאי.
ותו, על מה דקטל ליה לנבות, ונטל כרמא דיליה, קטולא אמאי קטיל ליה, אלא על דקטיל ליה בלא דינא אתענש, קטל ליה בלא דינא ונסיב כרמא דיליה, ובגין כך כתיב (מ"א כא יט) הרצחת וגם ירשת, ועל דא אתענש.
ותא חזי, כמה אינון בני נשא בעלמא דאסטי לון האי רוח שקר בשקרא, ושליט איהו בעלמא בכמה סטרין ובכמה עובדין, והא אוקימנא מלי, ועל דא דוד מלכא בעא לאסתמרא מניה, ובעא לאפקא מגו מסאבו דכתיב (תהלים נא יב) לב טהור ברא לי אלהי"ם ורוח נכון חדש בקרבי, דא הוא רוח נכון, ואחרא איהו רוח שקר, ועל דא תרין דרגין אינון, חד קדישא וחד מסאבא.
פתח ואמר (יואל ב יא) "ויהו"ה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עושה דברו וגו'" -- האי קרא אוקמוה, אבל ויהו"ה בכל אתר הוא ובי דיניה, נתן קולו, דא הוא קלא דכתיב (דברים ד יב) קול דברים, וכתיב התם (שמות ד י) לא איש דברים, מאן איש דברים, כד"א (דברים לג א) איש האלהי"ם. "לפני חילו"-- אלין אינון ישראל; "כי רב מאד מחנהו"-- כד"א (איוב כה ג) היש מספר לגדודיו