זהר חלק א קפח א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
יהב ליה אתר מתקנא בההוא עלמא כדקא יאות.
תא חזי מה כתיב (קהלת ח י) ובכן ראיתי רשעים קבורים וגו' כמה דאתמר, בגין דקב"ה עביד טיבו ולא בעא לשיצאה עלמא, אלא כמה דאתמר, וכל ארחוי כלהו קשוט וזכו, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי, זכאה חולקהון דצדיקיא דאינון אזלי בארח קשוט, עלייהו כתיב (תהלים לז כט) צדיקים יירשו ארץ:
וירע בעיני ה' אשר עשה
"וירע בעיני יהו"ה אשר עשה וימת גם אותו". רבי חייא פתח (קהלת יא ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו', תא חזי, כמה אתחזי ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי, ולאזדהרא בעובדוי קמי קב"ה, בגין דכמה שליחן וכמה ממנן אינון בעלמא, דאינון אזלין ושאטין, וחמאן עובדיהון דבני נשא וסהדין עלוי, (ז"ח עלייהו) וכלא בספרא כתיבין.
ותא חזי, בכל אינון חובין דאסתאב בהו בר נש בהאי עלמא, דא איהו חובא דאסתאב ביה בר נש יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי, מאן דאושיד זרעיה בריקניא, ואפיק זרעא למגנא בידא או ברגלא ואסתאב ביה, כמה דאת אמר (תהלים ה ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, בגין דא לא עאל לפרגודא, ולא חמי סבר אפי עתיק יומין, כמה דתנינן כתיב הכא לא יגורך רע, וכתיב ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהו"ה, ובגין כך כתיב (ישעיה א טו) ידיכם דמים מלאו, זכאה חולקיה דבר נש דדחיל למאריה ויהא נטיר מאורח בישא, וידכי גרמיה לאשתדלא בדחילו דמאריה.
תא חזי "בבקר זרע את זרעך", האי קרא אוקמוה. "בבקר"-- דא הוא בזמנא דבר נש אתקיים בחיליה ויהא בעולימו, כדין אשתדל לאולדא בנין באיתתא דחזיא ליה, דכתיב בבקר זרע את זרעך, דהא כדין זמנא איהו, כמה דאת אמר (תהלים קכז ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, בגין דיכיל למילף להו ארחוי דקב"ה, ויהא ליה אגרא טבא לעלמא דאתי, דכתיב (שם ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער, לא יבושו בההוא עלמא, בזמנא דמאריהון דדינא ייתון לקטרגא עלוי, דלית לך אגרא טבא בההוא עלמא, כההוא דאוליף ליה לבריה דחילו דמריה בארחוי דאורייתא, תא חזי, מה אמר באברהם דכתיב (בראשית יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך יהו"ה לעשות צדקה ומשפט, ועל דא ההוא זכו קיימא ליה בההוא עלמא לגבי כל מאריהון דדינא, ובגין כך בבקר זרע את זרעך.
"ולערב אל תנח ידך"-- אפילו ביומי דזקנה דאיהו זמנא דסיב בר נש, (לא יימא כבר אשתדלית ודי לי, או כבר אשתדלית ולא יכילנא, והשתא דאנא סיב לית אנא בעי, עם כל דא) מה כתיב, אל תנח ידך, לא ישבוק מלאולדא בהאי עלמא, מאי טעמא, בגין דלא תדע איזה יכשר, הזה או זה לפני האלהי"ם, בגין דיקומון בגיניה בההוא עלמא. ועל דא כתיב (תהלים קכז ג) הנה נחלת יהו"ה בנים, דא צרורא דנשמתא, סטרא דעלמא דאתי, ולהאי נחלה מאן זכי ליה לבר נש, לאעלא בההוא נחלת יהו"ה, בנים, אינון בנין זכאן ליה לנחלת יהו"ה, ועל דא זכאה ההוא בר נש דזכי לון דיוליף לון ארחוי דאורייתא כמה דאתמר:
"ותסר בגדי אלמנותה מעליה וגו'" -- תא חזי תמר בת כהן הות, וכי סלקא דעתך דאיהי אזלא בגין לאזנאה עם חמוה, דהא איהי צניעותא אשתכחת בה תדיר, אלא איהי צדקת הות, ובחכמה עבדת האי, דהא איהי לא אפקרת גרמה לגביה, אלא בגין דידיעה ידעת וחכמתא אסתכלת, ועל דא איהי אתת לגביה, למעבד (עמיה) טיבו וקשוט, ועל דא אתת (להדיה) ואשתדלת בעסקא דא.
תא חזי, בגין דאיהי ידעת ידיעה ואשתדלת בעסקא דא, קב"ה עבד סיועא תמן בההוא עובדא, ואתעברת מיד, וכלא הוה