זהר חלק א קפו ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
ביעקב כתיב ויקרא שמו, דקב"ה קרא ליה יעקב, והכא את לאסגאה דרגא אחרא, דזוהמא דמסאבא אתיליד, ודא הוא ער, רע, וכלא חד, לבתר לא אתבסם אתרא, עד דאתא שלה דהוה עקרא דכלהו, מה כתיב ויהי ער בכר יהודה רע בעיני יהו"ה, כתיב הכא רע, וכתיב התם (בראשית ח יא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו, רע דאושיד דמין, אושיד זרעא על ארעא, ובגין כך וימיתהו יהו"ה, מה כתיב בתריה, ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך וגו':
"ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך וגו'". רבי שמעון פתח ואמר, (ישעיה מא כה) העירותי מצפון ויאת, ממזרח שמש יקרא בשמי, ויבא סגנים כמו חמר, וכמו יוצר ירמס טיט, תא חזי כמה אינון בני נשא טפשין, דלא ידעין ולא מסתכלין למנדע ארחוי דקב"ה, דהא כלהו ניימין דלא מתערי ושינתא בחוריהון.
תא חזי קב"ה עבד ליה לבר נש כגוונא דלעילא, כלא איהו בחכמתא, דלית לך שייפא ושייפא בבר נש דלא קיימא בחכמתא עלאה, דהא כיון דאתתקן כל גופא בשייפוי כדקא יאות, קב"ה אשתתף (נ"א אתתקף) בהדיה, ואעיל ביה נשמתא קדישא, בגין לאולפא ליה לבר נש למהך בארחוי דאורייתא ולמיטר פקודוי, בגין דיתתקן בר נש כדקא יאות, (ובגין, ס"א ובעוד) דאית ביה נשמתא קדישא, מבעי ליה לבר נש לאסגאה דיוקנא דמלכא עלאה בעלמא.
ורזא דא, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק לא פסקן מימוי לעלמין, ועל דא מבעי ליה לבר נש דלא יפסיק נהרא ומקורא דיליה בהאי עלמא (נה"ר רמז לקיימא קדישא דחתים בבשריה, דאיהו דוגמא דההוא נה"ר, רזא דצדיק דאתחבר בצד"ק כחדא לעילא, בגין כך בעי בר נש לתתא לאתחברא באתתיה בקדושה, בגין דיתתקף ביה בההוא עלמא), וכל זמנא דבר נש לא יצלח בהאי עלמא, (ס"א ועל דא מבעי ליה לבר נש דלא יפסיק נהרא ומקורא דיליה בהאי עלמא, ואי לא) קב"ה עקר ליה ונטע ליה בכמה זמנין כמלקדמין.
תא חזי מה כתיב, "העירותי מצפון ויאת" -- "העירותי"-- דא אתערותא דזווגא דבר נש בהאי עלמא, דאיהו אתערותא מסטרא דצפון; "ויאת"-- דא היא נשמתא קדישא דאתיא מלעילא, וקב"ה משדר לה מלעילא, אתיא בהאי עלמא ועאלת בגו בני נשא כדקאמרן, ממזרח שמש, דא אתר דההוא נהר דנגיד ונפיק, דמתמן נפקת נשמתא ואתנהירת, ויבא סגנים (כמו חמר), אלין אינון חילין דעלמא, דאתיין בגין (ס"א בגו) ההוא אתערותא דנשמתין, כמו חומר, כגוונא דאתער בר נש בגופא, דהא בגין דא קב"ה עביד זווגין, ואטיל נשמתין בעלמא, וחברותא אשתכח לעילא ותתא, ומקורא דכלא הוא (ס"א יהא) ברוך.
ובגין כך קב"ה עבד ליה לבר נש, בגין לאשתדלא בארחוי, ולא יפסיק מקוריה ומבועא דיליה לעלמין, וכל מאן דפסיק מקוריה,
(מתתא ומיבש ליה, כביכול כאלו גרים ליה לאתפסקא לעילא, כדין (איוב יד יא) אזלו מים מני ים, ונהר יחרב ויבש, והואיל ובר נש אתקם לתתא כדוגמא דלעילא, מאן דמקוריה ימיש מלעבד פירין, כגון דין דלא בעא למיסב איתתא, או נסיב לה דאשתדל ולא יכיל, אלו דתרין הפכין אינון דא מדא, (או ס"א ההוא) דימיש מלמעבד פירין, לית ליה תקנה לעולם, (קהלת א טו) מעוות לא יוכל לתקון, בגין דלא בעא למיסב איתתא, ולאשתדלא בפריה ורביה, וההוא דאשתדל ונסב איתתא ולא יכיל, דא מתתקן בפריקיה דקריב ליה דהוא אחוי, וההוא דמית בלא בנין),
כד נפיק מהאי עלמא, ההוא בר נש לא עאל בפרגודא, ולא נטיל חולק בההוא עלמא,
(ונשמתיה לא אתכלילת באתר דכל נשמתין אתכלילו, ואתגזר דיוקניה מתמן, הה"ד (ויקרא כב ג) ונכרתה הנפש ההיא מלפני, הואיל וכדין הוא, ברא ליה קב"ה פריק