זהר חלק א קפב ב


דף קפב ב

דכורא בהדה, וכדין כל אינון נשמתין דנפקי, כלהו הוי להו שנויא, מכמה דהוו בזמנא דשמשא אתחבר בסיהרא כמה דאתמר, ועל דא אלה תולדות יעקב יוסף וגו' ואתמר.

"והוא נער" -- בגין דלא מתפרשין לעלמין, צדיק וצדק כחדא אינון, כמה דאיהי אתקריאת בשמא דדכורא, הכי נמי אתקרי איהו בשמא דילה, דכתיב והוא נער. "את בני בלהה ואת בני זלפה" -- בכלהו קיימא לחדתא לון כדקא יאות, ולאשתעשעא לון בחדוה דיליה, דכלהו ענפין וכלהו עלין כלהו מתברכין בחדוה דיליה.


"אלה תולדות יעקב יוסף" -- כמה דאתמר דכל דיוקנא דיעקב הוה ביה ביוסף, וכל מה דאירע להאי אירע להאי, ותרווייהו כחדא אזלי, ודא הוא רזא דאת ו"ו דאזלי תרווייהו כחדא, בגין דאינון רזא חדא ודיוקנא חדא:


"ויבא יוסף את דבתם רעה" -- הא אוקמוה, דהוה אמר לאבוי עלייהו דהוו אכלי שייפא מבעלי חיין כד אינון חיין, ויבא יוסף את דבתם רעה, וכי הא במניינא הוו אינון בני שפחות, והיך הוו מזלזלין בהון בני לאה, והיך הוו אכלין אבר מן החי, והוו עברין על פקודא דמאריהון, דהא פקיד על בני נח פקודא דא, כמה דאת אמר (בראשית ט ד) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, ואינון הוו אכלי ליה, ועברין על פקודא דמאריהון, אלא יוסף הוה קאמר, ועל דא אתענש.

רבי יהודה אמר "את דבתם רעה" כמה דאוקמוה דיהבי עינייהו בבנות ארעא, ודא הוא דבתם רעה, לינקא לכל אינון דרגין דלא קדישין (ד"א ל"ג אף על גב) דאתיין מסטרא מסאבא:

וישראל אהב את יוסף מכל בניו

"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתנת פסים".    רבי אלעזר פתח ואמר (ישעיה כו כ) "לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם". "לך עמי בא בחדריך" -- תא חזי כמה קב"ה רחים לון לישראל, ובגין רחימותא דלהון דרחים לון על כל עמין עעכו"ם, אזהר לון ובעי לנטרא לון בכל מה דאינון עבדין.

תא חזי תלת זמנין אית ביומא דדינא שריא בעלמא, וכד אתי ההוא זמנא, מבעי ליה לבר נש לאזדהרא ולאסתמרא דלא יפגע ביה ההוא דינא, ואינון זמנין ידיען, והא אוקמוה, בגין דהא כד סליק צפרא אברהם אתער בעלמא, ואחיד ליה לדינא לקשרא ליה בהדיה, ובשירותא דתלת שעתי קמייתא, נטיל דינא מאתריה לאתערא ביה ביעקב, עד דאתער צלותא דמנחה דאהדר דינא לאתריה, ואתער דינא דלתתא לאתקשרא בדינא דלעילא, דהא כדין אתקשר דינא בדינא, ובעי לאזדהרא.

תו כד דינא אתער בעלמא, ומותא אשתכח במתא, לא ליבעי ליה לבר נש למיהך יחידאי בשוקא, והא אוקימנא מלי, אלא בעי לאסגרא גרמיה דלא יפוק לבר, כמה דאוקמוה בנח דאסגר גרמיה בתיבותא, דלא ישתכח קמי מחבלא, ועל דא לך עמי בא בחדריך, אסגר גרמך, וסגור דלתך בעדך, דלא יתחזי קמיה דמחבלא, חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, דבתר דאעבר דינא לית ליה רשו למחבלא לחבלא.

תא חזי, דקב"ה בגין רחימותא דאיהו רחים לון לישראל וקריב לון לגביה, כל שאר עמין עכו"ם שנאין לון לישראל, בגין דאינון מתרחקין וישראל קריבין, ותא חזי בגין רחימותא דרחים יעקב ליוסף יתיר מאחוי, אף על גב דכלהו הוו ליה אחין, מה כתיב ויתנכלו אותו להמיתו, כל שכן עמין עעכו"ם לישראל.

תא חזי כמה גרים ליה ההוא רחימותא דרחים ליה יתיר, דגרם ליה דאתגלי מאבוי, ואתגלי אבוי בהדיה, וגרם להו גלותא,