זהר חלק א קעא א

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף קעא א


דלא נהרא, משה הוה שמע וקאים על רגלוי וחיליה אתתקף, והוה ידע מלה על בורייה, כמה דכתיב (במדבר יב ח) ומראה ולא בחידות, שאר נביאי הוו נפלי על אנפייהו ואתחלש חילא דלהון, ולא הוו יכלי לקיימא על בורייה דמלה, מאן גרם לו דא, בגין דכתיב כי נגע בכף ירך יעקב, והוא צולע על ירכו.

וכל אינון נביאין לא יכילו לקיימא על מה דזמין קב"ה למעבד ליה לעשו, בר עובדיה נביאה דהוה גיורא דאתי מסטרא דעשו, דא קאים בקיומיה עליה דעשו ולא אתחלש חיליה, ועל דא כל שאר נביאי אתחלש תוקפייהו, ולא הוו יכלין לאתקיימא לקבלא מלה על בורייה כדקא יאות, מאי טעמא בגין כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, דנסיב ושאיב כל חילא דירכא, ועל דא אתבר חילא דירכא, ואשתאר צולע על ירכו, דהא כל נביאין דעלמא לא יכילו לאדבקא ולקיימא ביה, תא חזי נביאין כלהו בר משה, לא קיימו בתוקפייהו כדקא חזי.

ומאן דלעי באורייתא ולית מאן דסמיך ליה, ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסיה לאתתקפא, על דא אורייתא קא משתכחא בכל דרא ודרא, ואתחלש תוקפא דאורייתא כל יומא ויומא, בגין דלית לון לאינון דלעאן בה על מה דסמכין, ומלכו חייבא אתתקף בכל יומא ויומא.

תא חזי כמה גרים חובא דא, ובגין דלית (לון) מאן דאסמיך לאורייתא כדקא יאות, אינון סמכין חלשין, וגרמין לאתתקפא לההוא דלית ליה שוקין ורגלין לקיימא עלייהו, פתח ואמר (בראשית ג יד) ויאמר יהו"ה אלהי"ם אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו' על גחונך תלך, מאי על גחונך תלך, דאתברו סמכין דיליה וקציצו רגלוי ולית ליה על מה דקאים, וכד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאורייתא, אינון יהבין ליה סמכין ושוקין לקיימא ולאתתקפא בהו.

תא חזי כמה עקימו וחכימו אתחכם בההוא ליליא ההוא דרכיב נחש לקבליה דיעקב, דהא איהו הוה ידע דכתיב (שם כז כב) הקול קול יעקב והידים ידי עשו, ואי פסיק קלא דיעקב, כדין והידים ידי עשו, בגין כך אסתכל לכל סטרין לאבאשא ליה ליעקב ולאפסקא קליה, וחמא ליה תקיף בכלא, דרועין מסטרא דא ומסטרא דא דאינון תקפין, גופא דאתתקף בינייהו, וחמא תוקפא דאורייתא, ואתתקף בכלא, כדין וירא כי לא יכול לו, מה עבד מיד ויגע בכף ירכו, דאתחכם לקבליה, אמר כיון דאתברו סמכין דאורייתא, מיד אורייתא לא אתתקף, וכדין יתקיים מה דאמר אבוהון הקול קול יעקב והידים ידי עשו, (שם מ) והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.

ובדא אתחכם לקבליה דיעקב, דהא בגין דיתבר חילא דאורייתא אזיל ואתתקף עשו, וכד חמא דלא יכיל לה לאורייתא, כדין חליש תוקפא דאינון דסמכין לה, וכד לא ישתכח מאן דסמיך לאורייתא, כדין לא יהא קול קול יעקב, ויהון ידים ידי עשו, וכד חמא יעקב הכי, כד סליק צפרא אתקיף (יעקב) ביה ואתגבר עליה, עד דאיהו בריך ליה, ואודי ליה על אינון ברכאן, ואמר ליה לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, לאו יעקב בעקימו, אלא בגאותא ותוקפא דלית מאן דיכיל לך.

ותא חזי מהאי נחש כמה חילין מתפרשן לכל סטר, ואשתחכו בעלמא לגבי בני נשא, ובעינן לקיימא לההוא גיד הנשה, דאף על גב דקריב ביה ההוא דרכיב על חויא, קיים איהו ואתקיים בגוון ולא אתבר, וחילא בעינן לאתתקפא בעלמא, ולאחזאה כי שרית עם אלהי"ם ועם אנשים ותוכל, וכד חמי דהא לא אתבר ולא אתאכיל ההוא אתר, כדין אתבר חיליה ותוקפיה,