זהר חלק א קס ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
לביש, וזמינין לנטלא מלה מן פומא, ואתיין לאדכרא חובוי דבר נש ולענשא ליה, בר אי איהו זכאה שלים, דכד בדקי חובוי ההיא זכירה ופקידה לביש לא ישכחון לון, כגון עזרא דאמר (נחמיה יג לא) זכרה לי אלה"י לטובה, דהא בכל אתר דבר נש צלי צלותיה, יכליל גרמיה בין סגיאין בכללא דסגיאין.
ותא חזי, שונמית כד אמר לה אלישע (מ"ב ד יג) היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא, היש לדבר לך אל המלך, ההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה, וההוא יומא דמלכותא דרקיעא שלטא למידן עלמא, וקב"ה אקרי מלך המשפט בההוא זמנא, ובגין כך אמר לה היש לדבר לך אל המלך, מה כתיב ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת, מאי קאמרה, לא בעינא למהוי רשימאה לעילא, אלא לאעלא רישאי בין סגיאין, ולא לאפקא מכללא דלהון, וכך בעי ליה לבר נש לאתכללא בכללא דסגיאין, ולא לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון עליה לאדכרא חובוי כדקאמרן.
פתח רבי יהודה ואמר, (איוב לח יז) "הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה". האי קרא קב"ה אמר ליה לאיוב, כד חמא דאיוב דחיק גרמיה על דינוי דקב"ה, תא חזי איוב אמר (שם יג טו) הן יקטלני לו איחל, כתיב לא באל"ף וקרי לו בוא"ו וכלא איהו, א"ל קב"ה וכי אנא קטיל בני נשא, הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה, כמה תרעין אינון פתיחן בההוא סטרא, ומותא שלטא עלייהו, וכלהו סתימין מבני נשא, (ס"א ולא יכלין לאסתמרא מנייהו בגין דאינון סתימין מבני נשא) ולא ידעין אינון שערים.
"ושערי צלמות תראה" -- מאן אינון שערי מות ומאן אינון שערי צלמות, אלא מות וצלמות כחדא אינון וזווגא חדא אינון, מות הא אתמר דא מלאך המות והא אוקמוה, צלמות צל מות, האי איהו מאן דרכיב עליה, ואיהו צלא דיליה ותוקפא דיליה, לאזדווגא כחדא בקשורא חד ואינון חד, וכל אינון דרגין דנפקי מנייהו ומתקשרן בהו, אינון שערים דלהון, כמה דלעילא כמה דאת אמר (תהלים כד ט) שאו שערים ראשיכם וגו', ואלין (אינון שערים) איקרו נהרין ונחלין שית סטרין דעלמא, אוף הכי אינון שערי מות ושערי צלמות מסטרא אחרא, דרגין ידיען דשלטין בעלמא שערי מות ושערי צלמות, דא נוקבא ודא דכורא ותרוייהו כחדא.
ועל דא אמר קב"ה ליה לאיוב, בגין כל אינון מלין דאיהו אמר (איוב ז ט) כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה, וכל אינון שאר מלין, אמר קב"ה הנגלו לך שערי מות, למנדע דהא כלהו ברשותי, וכלהו זמינין לאתבערא מעלמא, דכתיב (ישעיה כה ח) בלע המות לנצח וגו'.
תא חזי "ויזכור אלהי"ם את רחל וישמע אליה אלהי"ם ויפתח את רחמה" -- תרי זמנין אלהי"ם אלהי"ם אמאי? אלא חד מעלמא דדכורא, וחד מעלמא דנוקבא, בגין דבמזלא תלייא מלתא, וכד אתערת רחל בשמא דא, דכתיב יוסף יהו"ה לי בן אחר, ידע יעקב דאיהי אתחזייא לאשלמא כלהו שבטין, ולא תתקיים בעלמא, בגין כך בעא למיזל ולא יכיל, וכד מטא זמנא דבנימן ערק ואזל ליה, בגין דבארעא אחרא לא ישתלם ביתא, לאתקשרא עלמא קדישא ביה, והיינו דכתיב (בראשית לא ג) ויאמר יהו"ה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך, מאי ואהיה עמך, אלא אמר ליה עד הכא רחל הות עמך עקרא דביתא, מכאן ולהלאה אנא אהא עמך ואטול ביתא בהדך בתריסר שבטין, והיינו דכתיב (שם מח ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל, עלי הוה ובגיני הוה מלה דאתדחייא איהי, ואתיא דיורא אחרא ונטלא ביתא בגיני לדיירא עמי:
"ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה" -- מאי נקבה? אמר רבי יצחק ההוא רשע אמר, אנא חמי דיעקב לא אסתכל אלא בנוקבי,