זהר חלק א קסז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קסז א
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
ומיית, שמע ההוא לגיון ודחיל, אמר יאות דאזיל לקבליה ואתפייס בהדיה, עד דחמא ליה ההוא בר נש אמר ווי דהשתא יקטליניה ההוא לגיון, שארי סגיד וכרע לקבליה, אמר ההוא לגיון אלמלא הוה ליה בידיה חויא לקטלא, לא סגיד כולי האי לקבלי, שארי לגיונאה לאתגאה, אמר הואיל וכל כך כרע לקבלי לא אקטליניה.
כך אמר יעקב, עם לבן גרתי ואחר עד עתה, עשרין שנין אתאחרית עמיה, ואנא מייתי חויא לקטלא בני נשא, שמע עשו אמר ווי מאן יקום קמיה, דהשתא יקטליניה יעקב בפומיה, שארי נפיק לקדמותיה לאתפייסא עמיה, כיון דחמא ליה, מה כתיב "ויירא יעקב מאד ויצר לו". כיון דקריב בהדיה שארי כרע וסגיד לקבליה, הדא הוא דכתיב וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו, אמר עשו אלמלא כל כך הוה עמיה, לא סגיד לקבלי, שארי לאתגאה.
תא חזי מה כתיב בבלעם (במדבר כב כ) ויבא אלהי"ם אל בלעם לילה, בלבן כתיב (בראשית לא כד) ויבא אלהי"ם אל לבן הארמי בחלום הלילה, ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב וגו', פן תדבר, פן תעשה ליעקב רעה מבעי ליה, אלא לבן לא רדף אבתריה דיעקב בחילא דגוברין לאגחא ביה קרבא, דהא חילא דיעקב ובנוי רב מניה, אלא למקטליה בפומיא ולשיצאה כלא, הדא הוא דכתיב (דברים כו ה) ארמי אובד אבי, ובגין כך פן תדבר, ולא כתיב פן תעשה, וכתיב יש לאל ידי לעשות, מנין הוה ידע דיכולתא הוה בידיה, אלא כמה דאתמר אלה"י אביכם אמש אמר אלי וגו', ודא הוא סהדותא דפקיד קודשא בריך הוא לאסהדא דכתיב (שם) וענית ואמרת לפני יהו"ה אלה"יך ארמי אובד אבי וגו', וענית כמה דאת אמר (שמות כ יג), לא תענה ברעך, (דברים יט יח) ענה באחיו.
כתיב ביה בבלעם (במדבר כד א) ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, דהכי הוא ארחיה, דאיהו הוה מנחש, בלבן כתיב (בראשית ל כז) נחשתי, דאשגח בחרשוי ובקסמוי בעסקא דיעקב, וכד בעא לאובדא ליעקב, בנחשא ובחרשא דיליה בעא לאובדיה, ולא שבקיה קודשא בריך הוא, והיינו דאמר בלעם בר בריה (במדבר כג כג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, מאן יכיל להון, דהא סבאי בעא לאובדא לאבוהון בנחשים ובקסמים דיליה ולא סליקא בידוי, דלא שבקיה ללטיא, הה"ד כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל.
ובכלהו עשרה זיני חרשין וקוסמין דקוזטפי דכתרין תתאין עבד לבן לקבליה דיעקב ולא יכיל, הה"ד (בראשית לא מא) ותחלף את משכרתי עשרת מונים, דכלהו עבד לבן לקבליה ולא סליקו בידוי לאבאשא ליה, דכתיב (שם ז) והחליף את משכרתי עשרת מונים ולא נתנו אלהי"ם להרע עמדי, מאי מונים, כתרגומו זינין, וכתיב (ויקרא יז ז) לשעירים אשר הם זונים אחריהם, מונים, מינים כמשמעו, ועשרה זינין אינון דחרשין וקוסמין בכתרין תתאין, וכלהו עבד לקבליה, עשרה זינין אינון, דכתיב (דברים יח י יא) קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף, וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים, הא עשרה אינון.
אמר רבי יוסי, נחש וקסם תרי זיני אינון, ובדרגא חד סלקין, וכד אתא בלעם, בקסם עבד לקבליהון דישראל, והיינו דכתיב (במדבר כב ז) וקסמים בידם, ולקבליה דיעקב אתא לבן בנחש, האי והאי לא סליקו בידייהו, הדא הוא דכתיב (שם כג כג) כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כי לא נחש ביעקב בקדמיתא ביומוי דלבן, ולא קסם בישראל לבתר ביומוי דבלעם, אמר בלעם לבלק, תא חזי מאן יכיל להון, דכל קסמין וחרשין דבכתרין דילן, מקיזפא דמלכותא דלעילא (ותתא) מתעטרן, (דהא) והוא אתקשר בהו, דכתיב (שם) יהו"ה אלה"יו עמו ותרועת מלך בו.
א"ר יהודה, ח"ו דהוה ידע בלעם בקדושה דלעילא