זהר חלק א קנח ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ז (עריכה)
ברכאן דתרין עלמין באתגליא ובאתכסיא, ועם כל דא) ובגין דא כלא חד, דהא כלא הוי מעלמא עלאה, הכי נמי, ובכל אתר תרין עלמין דא באתגליא ודא באתכסיא, ואנן לא מברכינן לקב"ה אלא בתרין עלמין, דכתיב (תהלים קו מח) ברוך יהו"ה אלה"י ישראל מן העולם ועד העולם, בגיני כך עלמא עלאה קרינן הו"א, וקרינן לעלמא תתאה את"ה, בגין דאיהו ברוך מעלמא עלאה על ידא דצדיק, הה"ד (שם קלה כא) ברוך יהו"ה מציון שוכן ירושלם וגו', ודאי מציון איהו ברוך.
תא חזי כגוונא דא יהו"ה יהו"ה תרין עלמין נינהו, דא באתגליא ודא באתכסיא, ועל דא פסיק טעמא בגוויהו, ומעלמא דא עד עלמא דא כלא חד:
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף
"ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו'" -- אמר רבי יהודה, תא חזי שלימותא דיעקב, דלא בעא למיזל אלא ברשותיה דלבן, ואי תימא זמנא אחרינא אמאי לא אזיל ברשותיה, אלא בגין דדחיל יעקב דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין בארעא אחרא, ועל דא כיון דחמא דמטא שעתא דבנימן ברח, כמה דאת אמר ויברח הוא וכל אשר לו.
דכיון דאתיליד בנימן אתקשרת שכינתא בכלהו שבטין, ונטלא ביתא בכלהו, ויעקב הוה ידע ברזא דחכמתא, דכד ישתלימו תריסר שבטין דשכינתא תתקשט ותתקשר בהו, ורחל תמות ואיהי נטלא ביתא תא חזי הכי אוליפנא, עלמא תתאה אתחזי ליה ליעקב כמה דאתחזי למשה, אלא דלא יכילת עד דהוו תריסר שבטין בביתא לאתקשרא בהו, וכדין אתדכיאת (נ"א אתדחיית) רחל, ונטלא איהי ביתא בכולהו שבטין והות עקרא דביתא, וכדין (תהלים קיג ט) מושיבי עקרת הבית ודאי.
אמר יעקב, הא מטא זמנא דאשתלימו תריסר שבטין, ודאי עלמא דלעילא יחות הוא לביתא לאתקשרא בהו, ומסכנותא דא אתדחייא קמיה, אי תמות הכא לא אפוק מהכא לעלמין, ולא עוד אלא בארעא דא לא אתחזי לאשלמא ביתא, בגין כך ויהי כאשר ילדה וגו', עד לא אשתלימו שבטין. שמע רבי שמעון אמר ודאי כל מלוי דרבי יהודה שפיר, ודא סליק על כלא, ואי תימא אמאי לא אזל ליה לארחיה מיד, אלא כל זמן דרחל לא מתעברא מבנימן אתעכב תמן, כיון דמטא זמנא דבנימן ערק ולא בעא רשותא, בגין דלא יתעכב תמן, ויתחבר יעקב בכולהו שבטין באתרא (דלא אצטריך) דאצטריך.
רבי אבא פתח (שמות ד יח) וילך משה וישב אל יתר חותנו וגו', תא חזי משה רעי ענא דיתרו חמוי הוה, ודיוריה הוה ביה, וכד בעי למיזל לא אזל אלא ברשותא דידיה, ויעקב דהוה שלים ודיוריה הוה תדיר עמיה דלבן, אמאי לא בעא רשותא מניה, אלא הא אתמר דלא יגלגל לבן עמיה גלגולין וישתאר תמן, דהא בקדמיתא אמר ליה, ומיד גלגל עליה גלגולין ואשתאר תמן, והשתא דחיל מניה, אבל יתרו לא הוה הכי לגבי משה, בגין דלבן חרשא הוה, ובחרשא הוה כל עובדוי לגבי דיעקב, והשתא לא בעא יעקב לאתעכבא תמן, דהא קב"ה אמר ליה, שוב אל ארץ אבותיך וגו', ועל דא לא בעא לאתעכבא, ולמישבק פקודא דמאריה.
תא חזי כתיב, ויזכור אלהי"ם את רחל וגו', פתח ואמר (תהלים מו א) למנצח לבני קרח על עלמות שיר, האי קרא אית לאסתכלא ביה, ברזא דחכמתא איהו, וכל הני שירין ותושבחן דהוו אמרי בני קרח, כלהו מחדתין אינון שירין ותושבחן דהוו מלקדמין, וכן כל אינון שירין ותושבחן דאמר דוד, וכל אינון דהוו עמיה, כלהו הוו ברזא עלאה ברזא דחכמתא.
תא חזי עבד קב"ה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה, וכל אינון סדרין דסדרו דוד ושלמה בריה, וכל אינון נביאי קשוט, כלהו