זהר חלק א קמו א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
ליה לההוא חויא בישא, וההוא דרכיב עליה וכלא אתמר.
פתח ואמר, ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה והא אתמר, ויעקב איש תם יושב אהלים, איש תם גבר שלים כתרגומו, יושב אהלים, אמאי איהו תם, בגין דאיהו יושב אהלים, דאחיד לתרין סטרין לאברהם וליצחק, ועל דא יעקב בסטרא דיצחק אתא לגביה דעשו כמה דאתמר, דכתיב (ש"ב כב כו) עם חסיד תתחסד ועם עקש תתפל, וכד אתא עם ברכאן, בסיועא דלעילא קא אתא, בסיועא דאברהם ויצחק, ובגין כך בחכמתא הוה כמה דאתמר.
תא חזי כד יעקב אתער לגבי דסמא"ל דרגא דעשו, וקביל עליה ליעקב, ויעקב נצח ליה בכמה סטרין, נצח לחויא בחכמתא ובעקימו, ולא אתנצח בר בשעיר, ואף על גב דכלא חד, נצח כמו כן לסמא"ל בנצחונא אחרא, ונצחיה הדא הוא דכתיב (בראשית לב כה) ויאבק איש עמו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו. תא חזי זכותיה דיעקב כמה הוה, דאיהו אתא ובעא לאעברא ליה מעלמא, וההוא ליליא הות ליליא דאתברי ביה סיהרא, ויעקב אשתאר בלחודוי, דלא הוה עמיה אחרא, דתנן לא יפוק בר נש יחידאי בליליא, וכל שכן בליליא דאתבריאו ביה נהורין, דהא סיהרא איהי חסרא, דכתיב (בראשית א יד) יהי מאר"ת חסר, וההוא ליליא אשתאר בלחודוי, בגין דכד סיהרא חסרא, חויא בישא אתתקף ושלטא, וכדין אתא סמא"ל וקטריג ליה, ובעא לאובדא ליה מעלמא.
ויעקב הוה תקיף בכל סטרין, בסטרא דיצחק ובסטרא דאברהם, דאינון הוו תקיפו דיעקב, אתא לימינא חמא לאברהם תקיף בתקיפו דיומא בסטרא דימינא דחסד, אתא לשמאלא חמא ליצחק תקיף בדינא קשיא, אתא לגופא חמא ליעקב תקיף מתרין סטרין אלין, דסחרן ליה חד מכאן וחד מכאן, כדין וירא כי לא יכול לו, ויגע בכף ירכו, דאיהו אתר לבר מגופא, ואיהו חד עמודא דגופא, כדין ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו וגו'. כיון דאתער צפרא ועבר ליליא, אתתקף יעקב, ואתחלש חיליה דסמא"ל, כדין אמר שלחני, דמטא זמנא לומר שירתא דצפרא, ובעי למיזל ואודי ליה על אינון ברכאן, ואוסיף ליה ברכתא אחרא, דכתיב ויברך אותו שם.
תא חזי כמה ברכאן אתברך יעקב, חד דאבוי בההוא עקימו ורווח כל אינון ברכאן, וחד דשכינתא דבריך ליה קב"ה כד הוה אתי מלבן, דכתיב (שם לה ט עיי"ש) ויברך אלהי"ם את יעקב, וחד דברכיה ליה ההוא מלאכא ממנא דעשו, וחד ברכה אחרא דברכיה ליה אבוה כד הוה אזיל לפדן ארם, דכתיב (שם כח ג) ואל שדי יברך אותך וגו', בההוא זמנא דחמא יעקב גרמיה בכל הני ברכאן, אמר במאן ברכתא דמנייהו אשתמש השתא, אמר בחלשא מנייהו אשתמש השתא, ומאן איהי דא בתרייתא דברכיה אבוה, ואף על גב דאיהי תקיפא, אמר לאו איהי תקיפא בשלטנותא דהאי עלמא כקדמאה, אמר יעקב אטול השתא דא ואשתמש בה, ואסלק כל אינון אחרנין לזמנא דאצטריך לי ולבנאי בתראי.
אימתי? בזמנא דיתכנשון כל עממיא לאובדא בני מעלמא, דכתיב (תהלים קיח י) כל גוים סבבוני בשם יהו"ה כי אמילם, סבוני גם סבבוני וגו' סבוני כדבורים וגו' הא הכא תלתא לגבי תלתא דאשתארו, חד אינון ברכאן קדמאי דאבוה, תרין אינון ברכאן דברכיה קב"ה, תלת אינון ברכאן דברכיה ההוא מלאכא, אמר יעקב להתם אצטריכו לגבי מלכין וכל עמין דכל עלמא, ואסליק לון להתם, והשתא לגבי דעשו די לי בהאי.
למלכא דהוו ליה כמה לגיונין תקיפין, כמה מארי מגיחי קרבא לאגחא קרבין, דזמינין לגבי מלכין תקיפין