זהר חלק א קמג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
יעקב בעאקו סגי, דדחיל דאבוי ידע ליה ואשתמודע קמיה, מה כתיב ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו, כדין אמר אל יהו"ה בצרתה לי קראתי ויענני.
"יהו"ה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה" -- דא הוא דרגא דעשו שריא ביה, דאיהו שפת שקר, (ס"א מהו) שפת שקר, בשעתא דאייתי ההוא חויא לווטין על עלמא, ובחכימו ובעקימו אייתי לווטין דאתלטיא עלמא. תא חזי בשעתא דאמר יצחק לעשו וצא השדה וצודה לי צידה, בה"א ואוקמוה, ונפק עשו בגין דיתברך מיצחק, דקאמר ליה ואברככה לפני יהו"ה, דאלו אמר ואברככה ולא יתיר יאות, כיון דאמר לפני יהו"ה, בההיא שעתא אזדעזע כורסי יקרא דקב"ה, אמרה ומה, דיפוק חויא מאינון לווטין, וישתאר יעקב בהו, בההיא שעתא אזדמן מיכאל ואתא קמיה דיעקב ושכינתא בהדיה, וידע יצחק, וחמא לגן עדן בהדיה דיעקב, וברכיה קמיה, וכד עאל עשו עאל בהדיה גיהנם, ועל דא ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, דחשב דלא הוה עשו בההוא סטרא, פתח ואמר ואברכהו, גם ברוך יהיה.
בגין כך אזדמן יעקב בחכמתא ובעקימו, דאייתי ברכאן עליה דיעקב דאיהו כגוונא דאדם הראשון, ואתנטלו מההוא חויא דאיהו שפת שקר, דכמה שקרא אמר וכמה מלי דשקרא עבד, בגין לאטעאה ולאייתאה לווטין על עלמא, בגין כך אתא יעקב בחכמה ואטעי לאבוי, בגין לאייתאה ברכאן על עלמא, ולנטלא מניה מה דמנע מעלמא, ומדה לקבל מדה הוה.
ועל דא כתיב (תהלים קט יז) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, עליה כתיב (בראשית ג יד) ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, ואשתאר ביה לדרי דרין, ואתא יעקב ונטיל מניה ברכאן, ומן יומוי דאדם אזדמן יעקב לנטלא מההוא חיויא כל הני ברכאן, ואשתאר איהו בלווטין ולא נפק מנייהו. ודוד אמר ברוח קודשא (תהלים קכ ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים, מה איכפת ליה לההוא חויא בישא דאייתי לווטין על עלמא, כמה דאמרו נחש נושך וממית ולית ליה הנאה מניה, לשון רמיה, דרמי ליה לאדם ולאתתיה, ואייתי בישא עליה ועל עלמא, לבתר אתא יעקב ונטיל מדיליה כל אינון ברכאן, חצי גבור שנונים דא עשו, דנטר דבבו (נ"א דאגזים) ליעקב על אינון ברכאן, כמה דאת אמר וישטום עשו את יעקב על הברכה וגו', (ד"א ל"ג תא חזי):
ויתן לך האלהים
"ויתן לך האלהי"ם מטל השמים ומשמני הארץ" -- הא מלעילא ומתתא, בחבורא חדא, ורוב דגן ותירוש, הא אוקמוה, אבל כדכתיב (שם לז כה) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, תא חזי נער הייתי וגו' ואוקמוה, האי קרא שרו של עולם אמרו וכו', ובגין כך אמר ורוב דגן ותירוש:
"יעבדוך עמים (וישתחוו לך לאומים)" -- בזמנא דשליט שלמה מלכא בירושלם, דכתיב (דה"ב ט כג) וכל מלכי הארץ וגו' (שם כד) מביאים איש מנחתו וגו', וישתחוו לך לאומים, בזמנא דייתי מלכא משיחא, דכתיב (תהלים עב יא) וישתחוו לו כל מלכים, רבי יהודה אמר, כלא בזמנא דייתי מלכא משיחא, כדכתיב וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו.
"הוה גביר לאחיך" -- הוה ולא אמר היה או תהיה, אלא דא רזא עלאה דמהימנותא, דאלין אתוון אינון רזי דמהימנותא, ה' לעילא וא"ו באמצעיתא ה' לבתר. ובגין כך אמר הוה גביר לאחיך, לשלטאה עלייהו ולרדאה לון, בזמנא דאתא דוד מלכא, רבי יוסי אמר, כלא איהו בזמנא דייתי מלכא משיחא, דהא בגין דעברו ישראל על פתגמי אורייתא, כדין ופרקת עלו מעל צוארך.
"ויתן לך האלהי"ם" -- רבי יוסי אמר, כל הני