זהר חלק א קלט ב

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


זהר

דיליה בההוא סטרא דאתדבק ביה, ובגין כך עבד תבשילין סומקין, עדשים תבשיל סומקא, דתבשילא דא מתבר חילא ותוקפא דדמא סומקא, בגין לתברא תוקפיה וחיליה, ובגין כך עבד ליה בחכמתא כההוא גוונא סומקא, ועל ההוא תבשילא אזדבן ליה לעבדא, וזבין בכירותיה ליעקב, ובההיא שעתא ידע יעקב דבגין שעיר חד דיקרבון ישראל לגבי דרגא דיליה, יתהפך לעבדא לבנוי, ולא יקטרג לון, ובכלא אזל יעקב לגביה דעשו בחכמה, בגין ההוא דרגא חכים דעשו, ולא יכיל לשלטאה ואתכפיא, ולא אסתאב (ביה) ביתיה, ואיהו יגין עליה.

(חסר ומצאנו בס"א, וז"ל ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, אמאי כתיב תרי זמני האדום, אלא בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר ויצא הראשון אדמוני, ותבשילו אדום, דכתיב מן האדום האדום הזה, וארעא דיליה אדומה, דכתיב (בראשית לב ד) ארצה שעיר שדה אדום, וגוברין דיליה אדומין, דכתיב (שם לו מג) הוא עשו אבי אדום, ומאן דזמין לאתפרעא מניה אדום, דכתיב (שיר ה י) דודי צח ואדום, ולבושיה אדום, דכתיב (ישעיה סג ב) מדוע אדום ללבושך, וכתיב (שם ב) מי זה בא מאדום).


א"ר יהודה, וכן בלבן אתחזי הכי, בגין דהא איהו חרשא הוה, כמה דכתיב (בראשית ל כז) נחשתי ויברכני יהו"ה בגללך, ואף על גב דיעקב אקרי גבר שלים, בגין כך הוה שלים, עם מאן דאצטריך ליה למיהך עמיה ברחמי הוה אזיל, ועם מאן דאצטריך למיהך עמיה בדינא קשיא ובעקימו הוה אזיל, בגין דתרי חולקי הוו ביה, ועליה כתיב (תהלים יח כז) עם חסיד תתחסד ועם עקש תתפתל, עם חסיד בסטרא דחסד, ועם עקש בסטרא דדינא קשיא, כלא כדקא יאות:


"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו'" -- רבי יהודה פתח ואמר (תהלים יא ה) יהו"ה צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, כמה עובדוי דקב"ה מתתקנן, וכל מה דאיהו עביד כלא על דינא וקשוט, כמה דכתיב (דברים לב ד) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, תא חזי לא דן קב"ה לאדם קדמאה עד דפקיד ליה לתועלתיה, דלא יסטי לביה ורעותיה לארח אחרא בגין דלא יסתאב, ואיהו לא אסתמר ועבר על פקודי דמאריה, ולבתר כן דן ליה דינא

מדרש הנעלם

(דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר, רבי יהודה אמר מהכא, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, רבי יצחק אמר מהכא (זכריה יג ט) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, ובאותם הימים יהיו ימים אשר יאמרו אין לי בהם חפץ, ומשעה שיעברו הצרות עד תחיית המתים ארבעים שנה. רב הונא אמר, תא חזי כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר וגו', אשר לא שמעו בקול יהו"ה, כהאי גונא (גופא) הכא, אמר רב יוסף כל אלין חד מלה אמרו, ולסוף ארבעים שנה שהצרות יעברו והרשעים יכלו, יחיו המתים שוכני עפר, מאי טעמא, משום דכתיב (נחום א ט) לא תקום פעמים צרה, ודי להם במה שעברו, ומזמן תחיית המתים יתיישב עלמא בישובו, הדא הוא דכתיב, ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד.


רבי אלעזר בן ערך הוה יתיב, והוה קא מצטער בנפשוי טפי, עאל לקמיה רבי יהושע, אמר ליה חיזו נהירו דבוצינא דעלמא למה חשוכן, אמר ליה חיזו ודחילו סגי עאל בי, דהא אנא חמי מה דאתערו חברנא מארי מתניתא, דשראת עלייהו רוח קדישין, וההוא דאתערו דבשתיתאי יהא פורקנא שפיר, אבל אנא חמי אורכא יתירא על אינון דיירי עפרא, דבאלף שתיתאי לזמן ארבע מאות ותמניא שנין מניה, יהיו קיימין כל דיירי עפרא בקיומיהון, ובגיני כך אתערו חבירנא על פסוקא דקרא לון בני ח"ת, ח"ת דיתערון לח"ת שנה, והיינו דכתיב (ויקרא כה יג) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו, כשישתלם הז"את, שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא, תשובו איש אל אחוזתו, אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו.

(עוד) אמר רבי יהושע, לא תקשי לך האי, דהא תנינן שלש כתות הן, של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים ושל בינונים,