זהר חלק א קכד ב


דף קכד ב

זהר

הוו ואתקיימו כמה דאת אמר ויהיו חיי שרה, וכן ואלה ימי שני חיי אברהם, ואי תימא הכי נמי כתיב בישמעאל, דכתיב (בראשית כה יז) שני חיי ישמעאל, אלא בתשובה אהדר, ועל דא קרי ביומוי ויהיו:


ותמת שרה בקרית ארבע

"ותמת שרה בקרית ארבע" -- רבי אבא אמר, כגוונא דא לא הוו בכל נשי עלמא, דהא אתמר חושבן יומהא ושנהא, וקיומהא בעלמא, וההוא אתר דאתקברת ביה, אלא לאחזאה דלא הוה כשרה בכל נשי עלמא, ואי תימא הא מרים, דכתיב (במדבר כ א) ותמת שם מרים ותקבר שם, בגין לאחזאה סרחנא דישראל קא אתא, דהא מייא לא אזלי להו בישראל אלא בזכותא דמרים, אבל לא אתמר במיתתה כמה דאתמר בשרה.


רבי יהודה פתח, (קהלת י יז) אשריך ארץ שמלכך בן חורין ושריך בעת יאכלו, האי קרא אוקמוה חברייא, אבל אית לן לאסתכלא ביה, דזכאין אינון ישראל דקב"ה יהב לון אורייתא למנדע כל אורחין סתימין, ולאתגלייא לון רזין עלאין והא אתמר, אשריך ארץ, דא ארץ החיים בגין דמלכא דילה אזמין לה כל ברכאן, דאתברכא מאבהן עלאין רזא דוא"ו דאיהו קיימא לארקא עלה ברכאן תדיר, ואיהו בן חורין, בן יובלא דאפיק עבדין לחירו, ברא דעלמא עלאה דאפיק תדיר כל חיין, וכל נהירו, וכל משח רבות וכלא אנגיד האי ברא בוכרא להאי ארץ, כמה דאת אמר (שמות ד כב) בני בכורי ישראל, ובגין כך אשריך ארץ. ומה דאתמר אי לך ארץ שמלכך נער, כמה דאוקמוה דהאי ארץ תתאה ועלמא תתאה לא ינקא אלא מגו שלטנותא (דעילא) דעלה, וכלא מההוא מלכא דאקרי נער כמה דאוקמוה, ווי לארעא דאצטריך לינקא הכי.

תא חזי האי נער


מדרש הנעלם

דעאלו בכתב חושבן פנקסיה, דאמר רב נחמן, והכי אתגזר (על) חשבון על ידוי דדומה עאלין בבתי קברי, ובחושבן פתקא זמין לאפקא לון, והוא ממונה על דיירי עפרא. מהו השדה נתתי לך, והמערה אשר בו, אמר רבי יוסי, הפקדא דשלוה ומנוחה רבה.


אמר רבי שלום בר מניומי, אין לך כל צדיק וצדיק מאותם העוסקים בתורה, שאין לו מאתים עולמות וכסופין בשביל התורה, הה"ד (שיר ח יב) ומאתים לנוטרים את פריו, ומאתים על שמוסרים עצמם בכל יום כאילו נהרגו על קדושת שמו, נצחו כהאי פסוקא (נ"א וכך אמרו בהאי פסוקא, דכתיב ואהבת את יהו"ה וגו', ותאנא כל המכוין לבו בהאי פסוקא, כדי) למסור נפשו על קדושת שמו, מעלה עליו הכתוב כאלו נהרג בכל יום עליו, הה"ד (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום, אמר רב נחמן כל המוסר נפשו בהאי פסוקא, נוחל ארבע מאות עולמות לעולם הבא, אמר רב יוסף והא תנן מאתים, אמר רב נחמן, מאתים על התורה, ומאתים על שמסר עצמו בכל יום על קדושת שמו:

מדרש הנעלם - ואברהם זקן בא בימים

"ואברהם זקן בא בימים וגו'" - מתניתין: אמר רבי אלעזר, על כל פנים כך הוא, דהאי מתניתין שפיר, דאתעביד נשמתא, ההוא דכתיב ביה (יחזקאל א טו) והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו, כדאמור בההיא מתניתא קמייתא, אמר ליה רבי אבא, לימא לן מר מההיא מתניתין, אמר ליה, הכי אתפרש בתלת עשר מכילן דרחמי בפרשתא דיליה, אבל הכא אית לן למימר, פתח ואמר (שיר ו ט) אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו', אמר רבי אלעזר, מאי היא דאנן קרינן הכא בשיר השירים לישנא דנוקבתא, והתם באורייתא לישנא דדכורא, אלא אמר רבי אלעזר, הכא בתורה נקרא בלשון זכר אצל הגוף, מפני שהגוף אצל הנשמה כאשה אצל הזכר,