זהר חלק א קכב ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
וגו', תחת עבד כי ימלוך וגו', ושפחה כי תירש גבירתה, והאי מלך אתכסיא נהוריה ואתחשך, עד דאתדכי ואתחבר לעילא, ובגין כך שעיר דר"ח, בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בהאי שדה ברכאן מהאי מלך, וכד איהו נעבד להאי שדה, כדין כתיב (דברים כב כ) כי בשדה מצאה וגו', כי בשדה כמה דאתמר.
תא חזי אתת חוה לעלמא, אתדבקת בהאי חויא ואטיל בה זוהמא, וגרמא מותא לעלמא ולבעלה, אתת שרה ונחתת וסלקת ולא אתדבקת ביה, כמה דאת אמר (בראשית יג א) ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו אתא נח לעלמא מה כתיב (שם ט כא) וישת מן היין וישכר ויתגל וגו', ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו ביה, בגין כך שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה, הה"ד (ישעיה נא א) הביטו אל צור חוצבתם, ואל מקבת בור נוקרתם, ועל דא ויהיו חיי שרה, דזכתה בהו בכלהו, ולא כתיב בכלהו נשי ויהיו חיי חוה, וכן בכלא, היא אתדבקת בחיין, ועל דא דילה הוו חיין:
"ויהיו חיי שרה" -- אינון חיין כלהו לעילא, מאה שנה לעילא, ועשרים שנה לעילא, ושבע שנים לעילא כלהו הוו כדקא יאות, אמר רבי שמעון
תוספתא
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא, מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו זעיר, דכתיב ויהיו חיי שרה וגו', מאה דאיהו חושבן רב כתיב ביה שנה, זעירו דשנין חד אזעיר ליה, שבע דאיהו חושבן זעיר, אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים, תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר ולא אזעיר אלא לדרבי, זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב בעלויא לההוא עלמא, ע"כ. מאן דפסק יתפסק, מאן דקצר יתקצר, מאן דקצר יתארך, ר"ל מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין, יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא, מאן דקצר אמן ולא מאריך גו נייחא, יתקצר מחיין דהאי עלמא, מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אל"ף, ולקצר קריאה דיליה, ולא יעכב בהאי אות כלל, ומאן דיעביד דא יתארכון חייוהי, (אלו הם חדושים שהגידו לרשב"י בישיבה של מעלה):
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
קודשא בריך הוא לאדם, והכניס בו ארבעה דברים הנחלקים בגוף, אמר רבי יהודה המחוברים בגוף, רבי יצחק אמר הנחלקים בגוף, שהם חולקים להתפרש כל אחד ליסודו, כשיוצא האדם מן העולם הזה, רבי יהודה אמר המחוברים בגוף בחייו, משמע מקרא דכתיב ותמת שרה, זה הגוף, בקרית ארבע, אלו הארבע יסודות, היא חברון שהיו מחוברים בגופו בחייו, בארץ כנען בעולם הזה, הבוחר אדם בזמן מועט:
מדרש הנעלם - ויבא אברהם לספוד לשרה
"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" -- היינו (דכתיב) דתנן כל שבעת הימים, נפשו של אדם פוקדת לגופו ומתאבלת עליו, הה"ד (איוב יד כא) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל, כהאי גוונא ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, ויבא אברהם זו היא הנשמה, לספוד לשרה זה הגוף, אמר רבי יצחק, בשעה שהנשמה זוכה ועולה למקום מעלתה, הגוף שוכב בשלום וינוח על משכבו, הה"ד (שם נז ב) יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחה, מאי הולך נכחה, אמר רבי יצחק, הנשמה הולך נכחה למקום העדן הגנוז לה, מאי משמע, אמר רבי יהודה מהאי משמע, נכחה כתיב בה"א, ובשעה שאינה זוכה, והיא ראויה לקבל