זהר חלק א קכא א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
זוהר חלק א דף קכא/א
פרשת חיי שרה - זהר
[דף קכא ע"א] "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" -- רבי יוסי פתח ואמר, (יונה א טו) וישאו את יונה ויטילוהו אל הים ויעמוד הים מזעפו, הכא אית לאסתכלא, מאי טעמא ארעישת ימא עליה דיונה, ולא ארעישת עליה ארעא, כיון דהוה אזיל בגין דלא תשרי עליה שכינתא, ימא (עלאה) אמאי אחיד ביה כד הוה אזיל, אלא ודאי מלה באתריה הוה ים.
תנן ים דמיא לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ובגין כך ימא אחיד ביה ונטל ליה, (בגין דהוה עריק) מקמי ימא ערק (נ"א ומקמי ימא ביה שרא יראה בדוכתיה), שדי ימא ידא ביה בדוכתהא (נ"א תשרי ידא בדוכתהא).
"וישאו את יונה, ויטילוהו אל הים" -- אוליפנא כד הוו נטלי ליה וטבעי ירכוי בימא, הוה ימא שכיך, זקפין ליה אתרעיש ימא, כל מה דטבעי ליה הכי אשתכיך ימא, עד דאיהו אמר שאוני והטילוני אל הים, מיד וישאו את יונה ויטילוהו אל הים, כיון דאתרמי בים פרחה מניה נשמתיה, וסלקא עד כרסייא דמלכא, ואתדנת קמיה, ואהדרת ליה נשמתיה, ועאל בפומא דההוא נונא, ומית נונא, לבתר אתקיים ההוא נונא ואוקמוה
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
תוספתא: ויהיו חיי שרה, גופא דמתניתין, אנן קריבין הוינא שמענא קלא מתהפך מעילא לתתא, אתפשטת בעלמא, קל מתבר טורין ומתבר טנרין תקיפין, עלעולין רברבין סלקין, אודננא פתיחן, הוה אמר במטלנוי, קוץ קוציתא, דמיכן דמימין, דשינתא בחוריהון, קיימין בקיומיהון. מלכא דממללא, נטרי תרעין שליטא דחילין סגיאין, קם בקיומיה, כלהו לא מרגשן ולא ידעי, דספרא פתיח, ובשמא אכתוב, ודומה קאים ונטיל בחושבנא, ודיירי עפרא תייבין לבר, וקריב טב לאתמנאה בהו, לא תאיבין, גלגולא והפוך, נפלין ולא קיימין, אתמחון חייבין מספרא דדומה, מאן יתבע לון ומאן יתיב בחושבנהון, ווי לון ווי לחייהון ווי לרגשיהון (ס"א לנפשיהון) בגינהון אתקרי ימחו מספר חיים וגו':
מתוך: זוהר חלק ו (עריכה)
מדרש הנעלם: ויהיו, רבנן פתחי בהאי קרא, (שיר ז יב) לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים, תנו רבנן היוצא לדרך יתפלל שלש תפלות, תפלה שהיא חובה של יום, ותפלת הדרך על הדרך שהוא עושה, ותפלה שיחזור לביתו לשלום, ולימא להו להני שלשה אפילו באחד יכיל למעבדיה, דתנינן כל שאלותיו של אדם יכיל למכללינהו בשומע תפלה.
אמר רבי יהודה, כל עובדוי דבר נש כתיבין בספרא, הן טב הן ביש, ועל כלהון עתיד למיתן דינא, דתנינן אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב (תהלים קלט טז) גלמי ראו עיניך, אותם הדברים שעשה הגולם, שאינו משגיח בעולם הבא, כולם ראו עיניך, שעיינת בהם, ועל ספרך כלם יכתבו, ליתן עליהם דין וחשבון לעולם הבא, הילכך יקדים אדם תפלתו תמיד ויועיל ליה.
אמר רבי יצחק, אין אדם עושה עבירות אלא מי שהוא גולם ולא אדם, והיינו ההוא דלא מסתכל בנשמתא קדישא, אלא כל עובדוי כהאי בעירא דלא משגחת ולא ידעת. אמר רבי בו, וכי גולם מתקרי דוד דאמר האי פסוקא. אמר לו רבי יצחק, אדם הראשון אמרו, גלמי