זהר חלק א קי ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קי ב
זהר
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
סבובין ומגלגל גלגולין בעלמא, דיתעביד כלא כדקא יאות, ויתקשר כלא באתריה.
תא חזי יאות הוה ליה ללוט דקב"ה יפיק מניה (ומבנתיה) ומאתתיה תרין אומין אלין, אלא בגין לאתקשרא באתרייהו דאתחזי להו ואתעבידו מגו יינא וההוא יינא אזדמן להון במערתא ההיא ליליא, ודא הוא רזא דאתעבידו, (בראשית ט כא) כמה דאת אמר וישת מן היין וישכר והא אתמר ואוקמוה. תא חזי, מואב ועמון אינון קראן לון שמהן, מואב מאב, רבי יוסי אמר, בכירה בחציפו אמרה מואב מאבא הוא, והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי, בצניעו אמרה בן עמי, בר עמי, ולא אמרה ממאן הוה.
תא חזי בקדמיתא כתיב ולא ידע בשכבה ובקומה בוא"ו, ונקוד על וא"ו, בגין דסיועא דעילא הוה אשתכח בההוא עובדא, דזמין מלכא משיחא לנפקא מניה, ובגין כך אשתלים הכא בוא"ו, ובאחרא כתיב ובקמה חסר וי"ו, בגין דלא נפק מינה חולקא לקב"ה כהאי אחרא, ועל דא כתיב בהאי אחרא קשישא ובקומה בוא"ו מלא ונקוד עלה.
רבי שמעון אמר, לא ידע דזמין קב"ה לאוקמא מינה דוד מלכא ושלמה וכל שאר מלכין ומלכא משיחא, תו ובקומה, דכתיב ברות (רות ג יד) ותקם בטרם יכיר איש את רעהו וגו', ובההוא יומא הוה לה קימה, ודאי
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
אתעטר דוד מלכא בהאי עטרא, דאיהי סהדותא לזרעא דדוד, דכתיב (מ"ב יא יב) ויתן עליו את הנזר ואת העדות, והאי הות מן מלכום דרגא דבני עמון, דכתיב (ש"ב יב ל) ויקח את עטרת מלכם, מלכום דרגא דבני עמון הוא, דכתיב ותהי על ראש דוד, ומתמן הוה סהדותא לבנוי לעלמין, ובה אשתמודע מאן דאיהו מן בנוי דדוד דאתחזי למלכא, ודאי דאמרין מן דוד הוא (הגוף), דאפילו אתיליד בההוא יומא, יכיל הוה למסבל ההיא עטרא על רישיה, (דהא איהו) דהות משקל ככר זהב ואבן יקרה הות, ובר נש אחרא לא יכיל למסבלא, ודא הוא דכתיב ביואש, ויתן עליו את הנזר ואת העדות, ובתרין דרגין אתאחיד דוד מלכא, ואינון תוקפא דמלכותיה, לאתתקפא על שאר עמין, דאי לא אתכליל בסטרא דלהון, לא יכיל לאתתקפא עלייהו, כל (גוונין) דרגין דשאר עמין כלילן ביה בדוד, לאתגברא ולאתתקפא עלייהו.
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
ירא לשבת בצער, יראה וחרדה נופלת עליו בשעה שרואה צער גיהנם שמצערין לרשעים, וחושב ששם ידון, כיון שרואה שאינו נדון שם, יוצא והולך לפתות בני אדם אחריו.
רב הונא כד הוה דריש לאזהרא לבני אדם, הוה אמר להו, בני אסתמרו משליחא של גיהנם, ומאן הוא זהו יצר הרע, שהוא שליח של גיהנם. רבי אבא אמר, מאי דכתיב (משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות הב הב, אלו שתי בנות לוט דאמרן, שהיא נפש המתאוה, ונפש המשתתפת בגוף הרודפת אחר יצר הרע לעולם. אמר רבי יהושע, כתיב הכא בלוט כי ירא לשבת בצער, וכתיב התם לעלוקה שתי בנות הב הב, יר"א בגימטריא הוא עלוק"ה, אמר רבי יצחק, אי ירא הוא למאי אתי למטעי ברייתא, אלא כך דרך כל עושה עולה, כשרואה הרע מתיירא לפי שעה, ומיד חוזר לרשעתו ואינו חושש לכלום, כך יצר הרע בשעה שרואה דין ברשעים ירא, כיון שיוצא לחוץ (לעשות) אינו חושש כלום.
רבי אבא אמר, מאי דכתיב, ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן, מאי אבינו זקן, זהו יצר הרע שנקרא זקן, שנאמר (קהלת ד יג) ממלך זקן וכסיל, שהוא זקן שנולד עם האדם, דתנינן אמר רבי יהודה אמר רבי יוסי, אותה נפש המתאוה אומרת לאחרא, אבינו זקן נרדוף אחריו ונדבק