זהר חלק א קה ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
"ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה" -- למאן קאמר, אי תימא לאינון מלאכין, מאן חמא מליל עם דא ופקיד לדא אלא לאברהם קאמר דברשותיה קיימין אינון אתרי, דבר אחר, לאינון מלאכין, מה דאתמר לאברהם, מאי טעמא עשו, עשה מבעי ליה, מאי עשו, (אלא) דא אברהם ושכינתא דלא אעדי מניה, (דבר אחר) עשו מה דאתמר למלאכין, בגין דהוו זמינין תמן והוו משתכחין למעבד דינא, ועל דא עשו.
דבר אחר: "עשו"-- (למעבד) כתרגומו עבדו, וכי לא הוה ידע קב"ה דאיהו אמר ארדה נא ואראה, והא כלא אתגלי קמיה, אלא ארדה נא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא, והיינו (האי) ירידה, ואראה ראייה דא היא לאשגחא עליהון במאן דינא ידין לון, אשכחן ראייה לטב ואשכחן ראייה לביש, ראייה לטב דכתיב (שמות ב כה) וירא אלהי"ם את בני ישראל וידע, ראייה לביש דכתיב ארדה נא ואראה, (נ"א אשכחן ירידה לטב ואשכחן ירידה לביש, לטב דכתיב (שם יט כ) וירד ה' על הר סיני, (במדבר יא יז) וירדתי ודברתי עמך שם, ירידה לביש ארדה נא, בגין) לאשגחא עלייהו בדינא, ועל דא אמר קב"ה המכסה אני מאברהם.
"ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום" -- מאי טעמא ברכה דא הכא, אלא בגין לאודעא דאפילו בשעתא דקב"ה יתיב בדינא על עלמא לא אשתני, דהא יתיב בדינא על דא (ד"א ל"ג ויתיב) וברחמי על דא, וכלא ברגעא חדא ובשעתא חדא.
א"ר יהודה, והא כתיב (תהלים סט יד) ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון, זמנין דאיהו עת רצון וזמנין דלאו איהו עת רצון, זמנין דשמע וזמנין דלא שמע, זמנין דאשתכח וזמנין דלא אשתכח, דכתיב (ישעיה נה ו) דרשו יהו"ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב. א"ר אלעזר, כאן ליחיד כאן לצבור כאן לאתר חד וכאן לכולי עלמא בגיני כך בריך ליה לאברהם דאיהו שקיל ככל עלמא, דכתיב (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, (וכתיב) ותנינן באברהם, יהיה בגימטריא שלשים, הכי תנינן תלתין צדיקים אזמין קב"ה בכל דרא ודרא לעלמא כמה דאזמין לאברהם.
[חסר כאן. עיין בסוף הספר סימן יז]
פתח ואמר, (ש"ב כג יט) "מן השלשים נכבד, ואל השלשה לא בא וגו'" -- מן השלשים נכבד, אלין אינון תלתין צדיקים דאזמין קב"ה לעלמא ולא יבטל לון מניה, ובניהו בן יהוידע כתיב ביה מן השלשים נכבד, איהו חד מנייהו, ואל השלשה לא בא, דלא שקיל לתלתא אחרנין דעלמא קאים עלייהו ואל השלשה לא בא, למהוי במניינא כחד מנייהו, באינון תלתין זכאין זכה למיעל בחושבנא, אבל ואל השלשה לא בא, דלא זכה לאתחברא בהו ולמהוי עמהון בחולקא חדא, יהיה, כמה דתנינן תלתין הוו, ובגין כך קב"ה ברכיה באינון תלתין צדיקים.
תא חזי א"ל קב"ה לאברהם, זעקת סדום ועמורה כי רבה, דהא סליקת קדמי מה דאינון עבדין לכל עלמא, דכל עלמא מנעי רגלייהו דלא למיעל בסדום ועמורה, דכתיב (איוב כח ד) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו, פרץ נחל מעם גר, פרצה הוה פריץ נחל לאינון בני עלמא דעאלו לתמן, דכלהו דחמאן למאן דהוו יהבי למיכל ולמשתי לבר נש אחרא, שדיין ליה (בנוקבי דנקרי) בעומקא דנהרא, ואיהו דנטיל ליה הכי נמי, ועל דא כלהו בני עלמא הוו נשכחים מני רגל, דמנעי רגלייהו דלא למיעל תמן, ומאן דעאל דלו מאנוש נעו, דהוו דלי גופא בכפנא, דלא הוו יהבי ליה למיכל ולמשתי, ואשתני דיוקניה משאר בני עלמא, דכתיב דלו מאנוש נעו, כתיב הכא נעו, וכתיב התם (משלי ה ו) נעו מעגלותיה, הכי נמי הוו סטאן מעגלין ואורחין דלא למיעל תמן, ואפילו עופי שמיא הוו מנעי