זהר חלק א צז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
זהר
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
רבי חייא פתח, (שיר ב יב) הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו, הנצנים נראו בארץ, כד ברא קב"ה עלמא, יהב בארעא כל חילא דאתחזי לה, וכלא הוה בארעא, ולא אפיקת איבין בעלמא עד דאתברי אדם, כיון דאתברי אדם כלא אתחזי (ד"א ל"ג למיפק) בעלמא, וארעא גליאת איבהא וחילהא דאתפקדו בה.
כגוונא דא שמים לא יהבו חילין לארעא עד דאתא אדם, הה"ד (בראשית ב ה) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהו"ה אלהי"ם על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה, אטמרו כל אינון תולדין ולא אתגלון, ושמיא אתעכבו דלא אמטירו על ארעא, בגין דאדם אין, דלא אשתכח ולא אתברי, וכלא אתעכב בגיניה, כיון דאתחזי אדם, מיד הנצנים נראו בארץ, וכל חילין דאתטמרו אתגליאו ואתיהיבו בה, עת הזמיר הגיע, דאתתקן תקונא דתושבחן לזמרא קמי קב"ה, מה דלא אשתכח עד לא אתברי אדם.
וקול התור נשמע בארצנו, דהא (ד"א ל"ג כל) מלה דקב"ה (ד"א ל"ג דעבד) דלא
סתרי תורה
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
סתרי תורה: הורמנותא דמלכא אתחזי בתלת גוונין, גוון חד, חיזו דאתחזי לעינא מרחיק, ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי, בגין דאיהו מרחוק, עד דנטיל עינא חיזו זעיר בקמיטו דיליה, ועל דא כתיב (ירמיה לא ב) מרחוק יהו"ה נראה לי.
גוון תניין, חיזו דהאי (נ"א דחד) עינא בסתימו דיליה, דהאי גוון לא אתחזי לעינא בר בסתימו זעיר דנקיט, ולא קיימא בברירו, סתים עינא ופתח זעיר ונקיט ההוא חיזו, וגוון דא (נ"א, גוון ודא) אצטריך לפתרונא לקיימא על מה דנקיט עינא, ועל דא כתיב (שם א יא) מה אתה רואה.
גוון תליתאה, הוא זהר אספקלריאה דלא אתחזי ביה כלל, בר בגלגולא דעינא, כד איהו סתים בסתימו ומגלגלין ליה בגלגולא, ואתחזאי בהאי גלגולא אספקלריאה
מדרש הנעלם
מתוך: זוהר חלק ה (עריכה)
מדרש הנעלם: רבנן פתחי בהאי קרא, (שיר א, ג) "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך וגומר" - תנו רבנן, האי נשמתא דבר איניש בשעתא דסלקא מארעא לרקיעא וקיימא בההוא זיהרא עלאה דאמרן, קודשא בריך הוא מבקר לה, תא שמע אמר רבי שמעון בן יוחאי, כל נשמתא דצדיקא כיון דקיימא באתר שכינתא יקרא דחזיא למיתב, קודשא בריך הוא קרי לאבהתא ואמר לון זילו ובקרו לפלניא צדיקא דאתא, ואקדימו ליה שלמא מן שמי, ואינון אמרין מארי עלמא לא אתחזי לאבא למיזל למיחמי לברא, ברא אתחזי למיחמי ולמחזי ולמתבע לאבוי. והוא קרי ליעקב, ואמר ליה אנת דהוה לך צערא דבנין, זיל וקביל (אולפניה) פני דפלניא צדיקא דאתא הכא, ואנא איזיל עמך, הה"ד (תהלים כד, ו) "מבקשי פניך יעקב סלה", מבקש לא נאמר אלא מבקשי. אמר רבי חייא, מרישיה דקרא משמע, דכתיב זה דור דורשיו וגו'.
אמר רבי יעקב אמר רבי חייא (נ"א, עקיבא), יעקב אבינו הוא כסא הכבוד, וכן תאנא דבי אליהו יעקב אבינו הוא כסא בפני עצמו, דכתיב (ויקרא כו, מב) וזכרתי את בריתי יעקב, ברית כרת קודשא בריך הוא ליעקב לבדו יותר מכל אבותיו