זהר חלק א צד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
אתעדי מניה כל ההוא זמנא, והכי אוליפנא, האי זאת אתרמיזא במלכותא דלעילא, ואתרמיזא בירושלם קרתא קדישא, בההוא שעתא דדוד עבר עליה, נפק קלא ואמר, דוד במה דאתקטרת תשתרי, לך טרדין מירושלם, ומלכותא אתעדי מינך, מנ"ל דכתיב (ש"ב י"ב) הנני מקים עליך רעה מביתך, מביתך דייקא, והכי הוה במה דעבר ביה אתענש, ומה דוד מלכא הכי, שאר בני עלמא עאכ"ו:
פתח אידך ואמר, (תהלים צד יז) "לולי יהו"ה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי" -- תאנא במה זכאן ישראל דלא נחתי לגיהנם כשאר עמין עכו"ם, ולא אתמסרן בידוי דדומה, (אלא) בהאי את, דהכי תאנא, בשעתא דבר נש נפיק מעלמא, כמה חבילי (מלאכי חבלה) טהירין אתפקדן עליה, זקפין עינא וחמאן האי את דהוא קיימא דקודשא, אתפרשן מניה, ולא אתייהיב בידוי דדומה לנחתא לגיהנם, דכל מאן דאתמסר בידוי נחית לגיהנם ודאי, ומהאי את דחלין עלאין ותתאין, ודינין בישין לא שלטין ביה בבר נש, אי איהו זכי לנטורי ליה להאי את, בגין דהוא אתאחיד בשמא דקב"ה, כיון דדוד מלכא לא נטר את קיימא דא כדקא חזי, אתעדי מניה מלכותא ואתטריד מירושלם, מיד דחיל, דסבר דייחתון ליה מיד וימסרון ליה בידוי דדומה, וימות בההוא עלמא, עד דאתבשר ביה, דכתיב (ש"ב ב יב יג) גם יהו"ה העביר חטאתך לא תמות, ביה שעתא פתח ואמר, לולי יהו"ה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי:
פתח אידך ואמר, מאי האי (דכתיב) (שם טו כה) דאמר דוד "והראני אותו ואת נוהו" (מאי והראני אותו ואח"כ ואת נוהו), מאן יכיל למחמי ליה לקב"ה, אלא הכי תנינן, בההיא שעתא דאתגזר עליה ההוא עונשא, ודוד ידע דעל דלא נטר האי את כדקא יאות אתענש בהאי, דכלא כחדא אחידא וכלא תרמיז בהאי את, ולא אקרי צדיק מאן דלא נטר ליה כדקא יאות, הוה בעי בעותיה ואמר, (שם ט"ו) והראני אותו ואת נוהו, מאי אותו (אות דיליה אות הברית, דהא אות דקב"ה אות דיליה), דא את קיימא (דיליה) קדישא, דהא דחילנא דאתאביד מנאי, מאי טעמא, בגין דתרין אלין מלכותא וירושלם בהאי אחידן, ובגין כך תלי בבעותיה אותו ואת נוהו דיתהדר מלכותא דהאי את לאתריה וכלא חד מלה:
פתח אידך ואמר, (איוב יט כו) "ומבשרי אחזה אלו"ה" - מאי "ומבשרי"? ומעצמי מבעי ליה, אלא מבשרי ממש, ומאי הוא, דכתיב (ירמיה יא טו) ובשר קדש יעברו מעליך, וכתיב (בראשית יז יג) והיתה בריתי בבשרכם, דתניא בכל זמנא דאתרשים בר נש בהאי רשימא קדישא דהאי את, מניה חמי לקב"ה, מניה ממש, ונשמתא קדישא אתאחידת ביה, ואי לא זכי, דלא נטיר האי את, מה כתיב (איוב ד ט) מנשמת אלו"ה יאבדו, דהא רשימו דקב"ה לא אתנטיר. ואי זכי ונטיר ליה שכינתא לא אתפריש מניה, אימתי מתקיימא ביה כד אתנסיב, והאי את עייל באתריה, (מצוין, דתניא מאי טעמא וא"ו ה"א אזלין כחדא, אלא חד דכר וחד נוקבא, אשתתפו כחדא ואקרי חד שמא כדין חסד עלאה שרייא עלייהו, באן אתר שרייא בסטרא דדכורא, ומאן חס"ד חס"ד א"ל דאתי ונפק מחכמה עלאה, ואתעטר בדכורא, בגין כך אתבסמת נוקבא, (נ"א, דתנן רזא דוי"ו ה"א אזלין כחדא, כגוונא דדכר ונוקבא אשתתפו כחדא ואינון חד, כדין חסד עלאה שריא עלייהו, ואתעטר בדכורא, ואתבסמת נוקבא).
תו תנינן, אלו"ה הכי הוא, א"ל נהירו דחכמתא, ו' דכר ה' נוקבא, אשתתפו כחדא אלו"ה אקרי, ונשמתא קדישא מהאי אתר אתאחדת, וכלא תליא בהאי את, ועל דא כתיב ומבשרי אחזה אלו"ה, דא שלימותא דכלא, מבשרי ממש, מהאי את ממש, ועל דא זכאין אינון ישראל קדישין דאחידן ביה בקב"ה, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב (דברים ד ד) ואתם הדבקים ביהו"ה וגו', בגין כך חיים כלכם היום.
א"ר אבא, ומה בכל כך אתון חכימין, ואתון יתבין הכא, אמרו ליה, אי צפוראה יתעקרו מאתרייהו