זהר חלק א פז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ד (עריכה)
בההוא חקל.
פתח ההוא יודאי ואמר (ישעיה מג, כה) "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור" - מאי טעמא תרי זמני "אנכי אנכי"? אלא חד בסיני וחד בשעתא דברא עלמא דכתיב (שמות כ ב) אנכי יהו"ה אלהיך, דא הוא בסיני, וחד כד ברא עלמא, דכתיב (ישעיה מה יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, הוא, בגין לאחזאה דלא הוי פרודא בין עילא ותתא מוחה פשעיך, מעביר פשעיך לא כתיב, אלא מוחה, בגין דלא יתחזון לעלמין, למעני, מאי למעני, בגין אינון רחמין דתליין בי, דכתיב (דברים ד לא) כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'
דבר אחר: "מוחה פשעיך למעני" - תא חזי חייבי עלמא עבדין פגימותא לעילא, דכד אינון חובין סלקין, רחמין ונהירו עלאה ויניקו דברכאן לא נחית לתתא והאי דרגא לא נטיל ברכאן דלעילא לינקא לתתא, ובגין כך למעני, בגין דלא יתמנעון ברכאן לינקא (ליה) לכלא. כגוונא דא (שם לב לט) ראו עתה כי אני אני הוא, לאחזאה דלא הוי פרודא בין עילא ותתא, כמה דאתמר.
תא חזי, כגוונא דא כד אשתכחו זכאין בעלמא, אתערו ברכאן לעלמין כלהו, כיון דאתא אברהם אתער ברכאן לעלמא, דכתיב ואברכך והיה ברכה, מאי והיה ברכה, רמז דישתכחון בגיניה ברכאן לעילא ולתתא, דכתיב ונברכו בך וגו', וכתיב ואברכה מברכיך, אתא יצחק אודע לכלא דאית דין ואית דיין לעילא לאתפרעא מרשיעיא, ואיהו אתער דינא בעלמא, בגין דידחלון ליה לקב"ה כל בני עלמא, אתא יעקב ואתער רחמי בעלמא, ואשלים מהימנותא בעלמא כדקא חזי.
ביומי דאברהם מה כתיב, ומלכי צדק מלך שלם, דאתעטרת כרסייא בדוכתיה, וכדין אשתכח מלך שלם, בלא פגימו כלל. הוציא לחם ויין, דאפיק מזונין לעלמין כלהו כדקא חזי, הוציא לחם ויין, דלא אתמנעו ברכאן מכלהו עלמין, הוציא, כמה דאת אמר (בראשית א כד) תוצא הארץ מדרגין דלעילא אפיק מזונין וברכאן לעלמין כלהו, והוא כהן לאל עליון, דאשתכח כלא בשלימו עלאה כדקא חזי, לאחזאה כמה דחייביא עבדי פגימו בעלמא ומנעי ברכאן, הכי נמי בגין זכאין אתיין ברכאן לעלמא, ובגינייהו אתברכאן כל בני עלמא:
ויתן לו מעשר מכל
"ויתן לו מעשר מכל" -- מאי מעשר מכל, מאינון ברכאן דנפקי מכל, בגין דאיהו אתר דכל ברכאן דנחתי לעלמא מתמן נפקי. דבר אחר, ויתן לו מעשר מכל, קב"ה יהב ליה מעשרא, ומאן איהו דא דרגא דכל פתחין דמהימנותא וברכאן דעלמא ביה קיימי, ואיהו מעשר, ואיהו חד מעשרה, ואיהו עשרה ממאה, מכאן ולהלאה עאל אברהם בקיומא דלעילא כדקא חזי. א"ל רבי אלעזר שפיר קא אמרת.
אמר ליה רבי אלעזר מאי עבידתך, אמר ליה קרינא דרדקי באתרי, והשתא אתא רבי יוסי דכפר חנין למתא, וסליקו לון מגבאי, ואותבו לון לגביה, והוו יהבין לי כל בני מתא אגרא, כההוא זמנא דדרדקי הוו גבאי, ואסתכלנא בנפשאי דלא אתחזי לי לאתהני מנייהו למגנא, ואגירנא גרמאי בהדי (דההוא) דהאי חכים, א"ר אלעזר, ברכאן דאבא אצטריכו הכא, קמו אתו קמיה דרבי שמעון, (לבתר) והוה יתיב ולעי כל יומא קמיה דרבי שמעון, ויומא חד הוה עסיק בנטילת ידים קמיה, אמר כל מאן דלא נטיל ידוי כדקא יאות, אע"ג דאתענש לעילא אתעניש לתתא, ומאי עונשיה לתתא, דגרים ליה לגרמיה מסכנותא, וכמה דעונשיה כך, הכי הוא זכי מאן דנטיל ידוי כדקא יאות, דגרים לגרמיה ברכאן דלעילא, דשראן ברכאן על ידוי כדקא יאות, ואתברך בעותרא.