פתיחת התפריט הראשי

פרשה כח

ויקרא רבה פרשה כח פיסקא: א ב ג ד ה ו

א.

"דבר אל בני ישראל והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן" הדא הוא דכתיב (קהלת א, ג): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" אמר ר' בנימין בן לוי בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות אמרו כך היה ראוי שלמה לומר (קהלת יא, ט): "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך" משה אמר (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ושלמה אמר "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין כיון שאמר "ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט" אמרו יפה אמר שלמה.
אמר ר' שמואל בר נחמני בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות אמרו כך היה שלמה צריך לומר "מה יתרון לאדם" יכול אף בעמלה של תורה במשמע חזרו ואמרו אילו אמר בכל עמל ושתק היינו אומרים אף בעמלה של תורה במשמע הוא, הא אינו אומר אלא "בכל עמלו" בעמלו הוא שאינו מועיל אבל בעמלו של תורה מועיל.
אמר ר' יודן "תחת השמש" אין לו למעלה מן השמש יש לו.
ר' לוי ורבנן ר' לוי אומר כל מה שהבריות מגדלין במצות ובמעשים טובים בעולם הזה דיין שהקדוש ברוך הוא מזריח להם השמש שנאמר (ה): "וזרח השמש ובא השמש" ורבנן אמרי כל מה שהצדיקים מגדלין במצות ובמעשים טובים בעוה"ז דיין שהקב"ה מחדש פניהם כגלגל חמה שנאמר (שופטים ה, לא): "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
א"ר ינאי בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרא אחת של בשר מן השוק כמה יגיעות הוא יגע כמה צער הוא מצטער עד שבישלה והבריות ישנין על מטותיהן והקדוש ברוך הוא משיב רוחות ומעלה עננים ומגדל צמחים ומדשן את הפירות ואין נותנים לו אלא שכר העומר הה"ד "והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן":

<< · ויקרא רבה · כח · ב · >>

ב.

אמר רבי פנחס בנוהג שבעולם אדם מכבס כסותו בימות הגשמים כמה יגיעות הוא יגע עד שלא ינגבה והבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה מוציא מעט רוח ומנגב את הארץ אמר ר' אבין בא וראה כמה היו ישראל מצטערין על מצות העומר דתנינן תמן קצרוהו ונתנוהו בקופה והביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בקנין ובקלחות היו חובטין אותו כדי שלא יתמעט נותנו באבוב ואבוב היה מנוקב כדי שתהא האור שולט בו ושטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו הביאוהו לרחיים של גרוסות כל כך למה כדי להוציא ממנו עשרון שהיה מנופה בי"ג נפה אמר ר' לוי הרי שחרשת וזרעת ועדרת וכסחת וקצרת ועמרת ודשת ועשית תבואה בגרנין אם אין הקדוש ברוך הוא מוציא לך מעט רוח שתזרה מהיכן אתה חי הוי אין אתם נותנין לי אלא שכר הרוח הוי (קהלת ה, טו): "מה יתרון לו שיעמול לרוח".
רבי שמעון ברבי נסב איתתא צווח רבי לכל רבנן ולא צווח לבר קפרא כתב ליה על תרע ביתיה אחר שמחתך אתה מאית מה יתרון לשמחתך נפק רבי אסתכל ביה אמר מאן הוא דין דלא צווחינן ליה דכתיב אלין מילין אמרו ליה בר קפרא אמר למחר אנא עביד אריסטון בגופיה עביד אריסטון וצווח ליה כיון דעלון אורחין יתבין למיגס כיון דהוה מגיסא עליל הוה אמר עליה תלת מאוון דמתלין על הדין תעלה והוי צנין ולא טעמין אורחין כלום אמר רבי למשמשנוי למה מגוסיא נפקין ולא מטעמין אמרין ליה אית תמן חד גבר סב וכיון דמגוסי עליל הוה אמר תלת מאוון דמתלין על הדין תעלה והוא צנין סליק רבי לגביה א"ל בגין מה את לא תשבוק אריסיא דיגסון אמר דלא תימר למיגס אתיתי אלא על דלא צווחת יתי עם חבירי:

<< · ויקרא רבה · כח · ג · >>

ג.

אמר ר"א כתיב (ירמיה ה, כד): "ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלהינו" יהיב לכון כולא ולית אתון צריכין ליה מן הדין "שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ" - "יִשְׁמָר לָנוּ" מרוחות רעות ומטללין רעים ואימתי באלו שבע שבועות שבין פסח לעצרת.
תני רבי חייא "שבע שבתות תמימות תהיינה" אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום.
אמר ר' יהושע סנטרך אנא ולית את יהיב לי דסנטרותי אמר רבי ברכיה מגירסך אנא ולית את מטעים לי תבשילך דנדע מה אינון צריכין אם טל אם מטר הוא שדוד אמר (תהלים סח, י): "גשם נדבות תניף אלהים" אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אם גשם היא צריכה "נדבות" ואם טל היא צריכה "תניף אלהים" אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם לישראל כשהייתי נותן לכם את המן הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם הה"ד (שמות טו, טז): "עומר לגלגולת" ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכלכם ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם "והבאתם את עמר":

<< · ויקרא רבה · כח · ד · >>

ד.

ד"א "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר" הה"ד (איוב ה, ה): "אשר קצירו רעב יאכל" "אשר קצירו" זה נמרוד "רעב יאכל" זה אברהם אבינו ע"ה "ואל מִצִּנִּים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים הה"ד (בראשית יד, יד): "וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות" ריש לקיש אמר בשם בר קפרא אליעזר לבדו היה ששמו של אליעזר שמונה עשר ושלש מאות ושאף צמים חילם מי דחק בממונו של נמרוד אברהם וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה פרעה "רעב יאכל" זה משה "ואל מצינים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ובתחנונים הה"ד (שמות יד, טו): "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי" ושאף צמים חילם מי דחק בממונו של פרעה משה וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה סיחון ועוג "רעב יאכל" זה משה "ואל מצינים יקחהו" - (במדבר כא, לד): "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" "וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם" מי דחק בממונן של סיחון ועוג משה ואהרן וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה סיסרא "רעב יאכל" זה דבורה וברק "ואל מצינים יקחהו" - (שופטים ה, כ): "מן שמים נלחמו" "ושאף צמים חילם" מי דחק על ממונו של סיסרא דבורה וברק וכל המצומתים להם.
ד"א אשר קצירו זה סנחריב "רעב יאכל" זה ישעיהו וחזקיה "ואל מצינים יקחהו" (דה"ב לב, כ): "ויתפלל חזקיה המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונו של סנחריב ישעיה וחזקיהו וכל המצומתין להון.
ד"א "אשר קצירו" זה המן "רעב יאכל" זה מרדכי ואסתר "ואל מצינים יקחהו" - (אסתר ד, ג): "שק ואפר יוצע לרבים" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונו של המן הרשע מרדכי ואסתר וכל המצומתין להן.
ד"א "אשר קצירו" אלו ל"א מלכים "רעב יאכל" זה יהושע "ואל מצינים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים שנאמר (יהושע ז, י): "ויאמר ה' אל יהושע קום לך" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונן של ל"א מלכים יהושע וכל המצומתין לו ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ הוי אומר בזכות מצות העומר דכתיב גביה "כי תבואו" לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם "כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר":

<< · ויקרא רבה · כח · ה · >>

ה.

"והניף את העומר לפני ה'" וכיצד היה מניפו רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי ברבי חנינא אמר מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא למי שהעולם כולו שלו מעלה ומוריד למי שהעליונים ותחתונים שלו רבי סימון ברבי יהושע אמר מוליך ומביא כדי לבטל רוחות קשות מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים:

ו.

א"ר אבון ור' נחמיה ור' יעקב בר אבא בשם ר' יהודה ברבי סימון ר' יוחנן ורשב"ל היא רי"א לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד (בראשית יז, ח): "ונתתי לך ולזרעך אחריך" ע"מ (שם, ט) "ואתה את בריתי תשמור" ואיזה זה מצות העומר.
ריש לקיש אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו הוי אומר בזכות קמח שעורים.
אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר (שופטים ז, יג): "ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים" מהו צליל לחם שעורים רבנן אמרי על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים ובזכות מה ניצולו בזכות לחם שעורים ואיזו זו מצות העומר.
ארשב"נ היא שעמדה להם בימי חזקיהו הה"ד (ישעיה ל, לב): "והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת ובמלחמות תנופה נלחם בה" וכי יש מלחמת תנופה באותו הדור הוי אומר זו מצות העומר.
ורבנן אמרו היא שעמדה להן בימי יחזקאל הה"ד (יחזקאל ד, ט): "ואתה קח לך חטים ושעורים" ר' חמא בר רבי חלפתא אמר ריבה בהן שעורין ר' שמואל בר נחמן אמר ריבה בהן דברים שהן מריצין לבני מעים ושמואל אמר תמן אמרין עבדין מיניה לכלבא ולא טעמא.
שאלה מטרונא אחת את ר' יוסי אמרה לו כמה נצטער אותו צדיק כמה עבדים וכמה שפחות יש לו והן מפסלין באוכלין ומשקין שלו אמר לה כל כך למה להודיעך שכל זמן שישראל בצער אף הצדיקים הוון עמהם בצער ר' לוי.
אמר היא שעמדה להם בימי המן דאמר ר' לוי כיון שראה מרדכי את המן בא כנגדו והסוס בידו אמר דומה אני שאין רשע זה בא אלא להרגני והוון תלמידיו יתבין תניין קמוי אמר להם עמדו וברחו שמא תכוו בגחלתי אמרו ליה בין לקטול בין לחיי אנן עמך ולא נשבקך מה עשה נתעטף בטליתו ועמד בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא ותלמידוי יתבין תניין אמר להם במה אתם עוסקים אמרו לו במצות העומר שהיו ישראל מקריבין במקדש ביום הזה אמר להון הדין עומרא במאי הוה דדהב או דכסף אמרו לו דשעורין אמר להון וכמה הות טימי דידיה בעשרה קנטרין אמרין ליה סגין בי' מנין אמר להון קומו דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא כיון דשמעת אסתר כן אפקת כרוז בכל מדינתא ואמרה לא יפתח בר נש חנות בגו שוקא כל עמא יפקון להון פרטי דיהודאי בעי למצטבלא כיון דחסל מן מצלי אמר המן למרדכי לבוש הדין פורפירא והב הדין כלילא על רישך וסק רכוב הדין סוסיא אמר ליה שוטה שבעולם לית את ידע דאנא מן שקא ומן קטמא אית בר נש לביש פורפירא דמלכא דלא סחי מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בדיל בלנאי ולא אשכחיה מה עבד אסר מטי ווסתיה ועל מזניה וקנחיה ועל אסחיה כיון דחסל לבש פורפירא אמר לו הב הדין כלילא דמלכא בראשך א"ל אית בר נש יהיב כלילא דמלכא ברישיה ולא מספר מפני מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בגין ספרא ולא אשכחיה מה עביד אפיק מאני ספוריה ויתיב ומספר ליה עד דהוי יתיב ומספר ליה שרי מתנח א"ל מה לך א"ל ווי ליה לההוא גברא מה אתא עלוי מאן דעביד קומוס בגרון מאן דעביד קומוס קלטור מאן דעביד מנסטאר פלטין אתעביד בלנאי וספר אמר ולינא חכים לאבוה דההוא גברא שחיק טמיא בכפר קרינוס בלנאי וספר ואלין אינון מאניא ספוריה כיון דחסל מן מספרא ליה א"ל קום רכוב על הדין סוסיא א"ל לית בי כח דאנא גבר סב אמר ולית אנא גבר סב א"ל ולאו את גרמת לנפשך אמר ליה קום דאנא מימיך לך קדל ודרוס עלי וסוק ורכוב הדין סוסיא למקימא עליכון מה דאמר כתבכון (דברים לג, כט): "ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תִדְרֹךְ" כיון שרכב על הסוס התחיל מקלס להקב"ה ואמר (תהלים ל, ב): "ארוממך ה' כי דליתני" (ג): "ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני" (ד): "ה' העלית מן שאול נפשי" תלמידיו מה אמרו (ה): "זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו" (תהלים ל, ו): "כי רגע באפו וגו'" אותו רשע מהו אומר (ז): "ואני אמרתי בשלוי וגו'" (ח): "ה' ברצונך העמדתה להררי עוז" אסתר מה אמרה (ט): "אליך ה' אקרא" (י): "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך" ישראל מה אמרו (יא): "שמע ה' וחנני" (יב): "הפכת מספדי למחול לי" א"ר פנחס ובק"ש היה עוסק ולא הפסיק שנאמר (יג): "למען יזמרך כבוד":

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.