ויקרא רבה כח ד
ד. [ עריכה ]
ד"א "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר" הה"ד (איוב ה, ה): "אשר קצירו רעב יאכל" "אשר קצירו" זה נמרוד "רעב יאכל" זה אברהם אבינו ע"ה "ואל מִצִּנִּים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים הה"ד (בראשית יד, יד): "וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות" ריש לקיש אמר בשם בר קפרא אליעזר לבדו היה ששמו של אליעזר שמונה עשר ושלש מאות ושאף צמים חילם מי דחק בממונו של נמרוד אברהם וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה פרעה "רעב יאכל" זה משה "ואל מצינים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ובתחנונים הה"ד (שמות יד, טו): "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי" ושאף צמים חילם מי דחק בממונו של פרעה משה וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה סיחון ועוג "רעב יאכל" זה משה "ואל מצינים יקחהו" - (במדבר כא, לד): "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" "וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם" מי דחק בממונן של סיחון ועוג משה ואהרן וכל המצומתין לו.
ד"א "אשר קצירו" זה סיסרא "רעב יאכל" זה דבורה וברק "ואל מצינים יקחהו" - (שופטים ה, כ): "מן שמים נלחמו" "ושאף צמים חילם" מי דחק על ממונו של סיסרא דבורה וברק וכל המצומתים להם.
ד"א אשר קצירו זה סנחריב "רעב יאכל" זה ישעיהו וחזקיה "ואל מצינים יקחהו" (דה"ב לב, כ): "ויתפלל חזקיה המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונו של סנחריב ישעיה וחזקיהו וכל המצומתין להון.
ד"א "אשר קצירו" זה המן "רעב יאכל" זה מרדכי ואסתר "ואל מצינים יקחהו" - (אסתר ד, ג): "שק ואפר יוצע לרבים" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונו של המן הרשע מרדכי ואסתר וכל המצומתין להן.
ד"א "אשר קצירו" אלו ל"א מלכים "רעב יאכל" זה יהושע "ואל מצינים יקחהו" לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים שנאמר (יהושע ז, י): "ויאמר ה' אל יהושע קום לך" "ושאף צמים חילם" מי דחק בממונן של ל"א מלכים יהושע וכל המצומתין לו ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ הוי אומר בזכות מצות העומר דכתיב גביה "כי תבואו" לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם "כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר":