ויקרא רבה ו ב

<< · ויקרא רבה · ו · ב · >>

ב.    [ עריכה ]

(ויקרא ה א): "ושמעה קול אלה", הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי כט כד): "חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד".

מעשה בשלטון אחד, שהיה הורג את הקבלנין הקונים מהגנבים, ומתיר את הגנבים.
והיו הכל מליזין עליו שאינו עושה כראוי.
מה עשה? הוציא כרוז במדינה, ואמר: כל עמה לקומפון אסיפה ציבורית.
מה עשה? הביא חולדות, ונתן לפניהם מנות, והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכין אותם לחורים.
למחר הוציא כרוז ואמר: כל עמא לקומפון.
הביא חולדות, נתן לפניהן מנות, וסתם את החורים, והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכות אותן לחורין ומוצאות אותן מסותמות, ומחזירות את המנות למקומן.
לומר: שאין הכל אלא מן הקבלנין!

הרי, מן השלטון.

מן המעשה מנין?

ראובן גנב לשמעון, ולוי ידע ביה.
א"ל אמר ליה, אמר לו: אל תפרסמני, ואנא יהיב לך פלגא.
למחר, נכנסו לבית הכנסת, ושמעו קול החזן מכריז: מאן גנב לשמעון?
ולוי קאים תמן.

הלא נתנה תורה איפופסין: "והוא עד או ראה או ידע"!