ויקרא רבה ו ב
(ויקרא ה א): "ושמעה קול אלה", הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי כט כד): "חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד".
- מעשה בשלטון אחד, שהיה הורג את הקבלנין הקונים מהגנבים, ומתיר את הגנבים.
- והיו הכל מליזין עליו שאינו עושה כראוי.
- מה עשה? הוציא כרוז במדינה, ואמר: כל עמה לקומפון אסיפה ציבורית.
- מה עשה? הביא חולדות, ונתן לפניהם מנות, והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכין אותם לחורים.
- למחר הוציא כרוז ואמר: כל עמא לקומפון.
- הביא חולדות, נתן לפניהן מנות, וסתם את החורים, והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכות אותן לחורין ומוצאות אותן מסותמות, ומחזירות את המנות למקומן.
- לומר: שאין הכל אלא מן הקבלנין!
הרי, מן השלטון.
מן המעשה מנין?
- ראובן גנב לשמעון, ולוי ידע ביה.
- א"ל אמר ליה, אמר לו: אל תפרסמני, ואנא יהיב לך פלגא.
- למחר, נכנסו לבית הכנסת, ושמעו קול החזן מכריז: מאן גנב לשמעון?
- ולוי קאים תמן.
הלא נתנה תורה איפופסין: "והוא עד או ראה או ידע"!