ויקרא רבה ו ג
גופא, אל תהי שבועת שוא קלה בעיניך, שהרי זכריה חמי ליה (זכריה ה א): "ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה".
- מה עפה? - שייטא, כמה דתימא (ישעיהו ו): "ויעף אלי אחד מן השרפים".
(זכריה ה ב): "ויאמר אלי מה אתה רואה? ואומר אני רואה מגלה עפה".
אמר רבי אבהו: אפילו עורו של פיל ועורו של גמל אינן במדה הזו, ואת אמר כאן (זכריה ה ד): "זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ"?! מהיכן יצאת?!
- - מפתחו של אולם. דתנן: פתחו של אולם, גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה.
אמר רב אייבו:
- מפני מה משביעין האדם בספר תורה ומביאין לפניו נודות נפוחים?
- לומר: אתמול היה הנוד הזה מלא גידים ועצמות, ועכשיו הוא רק מכלן.
- כך, המשביע לחבירו לשקר, סוף שיצא ריקם מכל ממונו.
- רבי אסא אמר: על שקר.
- רבי יונה אמר: אפילו על אמת.
רבי ינאי הוה יתיב ודריש על הדא דר' יונה אמר רבי סימון: אין מוסרין את השבועה למי שהוא חשוד על השבועה, ואין נותנין את השבועה למי שהוא רץ אחר השבועה.
הוה עובדא בבר תלמיון, וסייע לרבי אסי:
- עובדא הוה, דאפקיד חד גברא גבי בר תלמיון ק' דינרין.
- אזל בעא להון מיניה.
- א"ל: מה דאפקדת בידי מסרית בידך.
- א"ל: אשתבע לי.
- מה עביד בר תלמיון? נטל חד קנה וחקקיה, ויהב ביה הלין דינרין, ושרי מיסמך עליה.
- א"ל: צור הדין קניא בידך, ואנא משתבע לך.
- כיון דמטי לבי כנישתא, אמר: מריה דהדין ביתא טבא, מה דמסרת בידי מסרית בידך!
- ההוא מן דבידיה נסתיה לקניא, ואקשיה לארעא, שריין הלין דינרין מתבדרין, ושרי ההוא מלקט.
- א"ל: לקט, לקט, דמן דידך אנת מלקט.
(שמות כב י): "שבועת ה' תהיה בין שניהם" - שאינה זזה מבין שניהם:
- אם המשביע משביע על שקר - סופה לצאת עליו.
- ואם הנשבע נשבע על שקר - סופה לצאת עליו.
עובדא הוה בחדא איתתא, דעלת למילש גבי מגירתא, והוו ציירין בשושיפה תלתא דנרי.
- נסבתהון ויהבת יתהון ע"ג סודרא, איגבלון בלישה, אפה פיתא ואזלה לה.
- א"ל בעלה: הב לי תלתא דינרים.
- אזלת בעיא להון גבי מגירתא.
- א"ל: דלמא חמית לי הלין תלת דינרין?
- הוויין לההיא מגירתא תלתא בנין.
- אמרה לה: תקברנה ההיא איתתא ברא, אי היא ידעה בהון!
- גרמון חובין וקברתיה.
- אמרה: אילולי דההיא איתתא חשידה בהון, לא הוה קברה ליה.
- אזלה ואמרה לה: דלמא חמית לי להלין דינרים?
- אמרה ההיא איתתא: תקבור בנה אחרינא, אי היא ידעה בהון.
- גרמון חוביא ומית ברא אחרינא.
- זמן אוחרן אמרה לה: דלמא חמית לי הלין דינרין?
- אמרה: תקבור ההיא איתתא ברא תליתאה, אי היא ידעה בהון.
- גרמון חובין וקברתיה.
- א"ל בעלה: לית אנת אזיל למנחמה להדא מגירתיך?!
- נסבת תרין עגולין דפיתא, ואזלת מנחמת יתה.
- כיון דקצון עגולה, נפקון הלין תלת דינרי מינה.
- הדא דברייתא אמרין: בין זכאי בין חייב, לידי מומי לא תעול.
(זכריה ה ד): "ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר, ולנה בתוך ביתו וכלתו [ואת] עציו [ואת] אבניו"
- אמר רבי שמואל בר נחמן: מלאכי חבלה אין להם קפיצין, שנאמר (איוב א): "משוט בארץ ומהתהלך בה", ברם הכא ולנה בתוך ביתו.
- אמר רבי אבא בר כהנא: דברים שאין האש שורפן, שבועת שוא מכלתן. דרכה של אש לאכול עצים, שמא אבנים?! ברם הכא, וכלתו את עציו ואת אבניו: