פתיחת התפריט הראשי

ויקרא רבה ו א

א. עריכה

(ויקרא ה א): "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע וגו'".

זה שאמר הכתוב (משלי כד כח): "אל תהי עד חנם ברעך והפיתית בשפתיך":

  • אל תהי עד חנם - אלו ישראל, שנאמר (ישעיהו מג): "ואתם עדי נאום ה', ואני אל".
  • ברעך - זה הקב"ה, שנאמר (משלי כז): "רעך ורע אביך אל תעזוב וגו'".
  • והפיתית בשפתיך - מאחר שפיתיתם אותו בסיני, ואמרתם (שמות כד): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", לסוף מ' יום אמרתם לעגל (שמות לב): "אלה אלהיך ישראל".

אמר רבי אחא: הדא הוא רוח הקדש, סניגוריא היא, מלמדת זכות לכאן ולכאן:

  • אומרת לישראל: "אל תהי עד חנם ברעך",
  • ואחר כך אומרת להקדוש ברוך הוא: (משלי כד כט): "אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו".

אמר רבי יצחק: כתיב (הושע ו): "והמה כאדם עברו ברית", ברם הכא (הושע יא): "כי אל אנכי ולא איש".

ראובן הוה ידע לשמעון סהדי.

א"ל אמר ליה, אמר לו: אתי סהיד לי הדא סהדותא?
א"ל אמר ליה, אמר לו אין.
כשנכנס לדיין, חזר בו.
ואמר לו רוח הקדש והפיתית בשפתיך!, מאחר שפיתית בשפתיך והכנסת אותו לדין, חזרת בך?!
למחר, אתו סהדי לראובן גבי שמעון.
מה יעשה, כאשר עשה לו?!
אל תאמר: כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו,
והלא כבר נתנה תורה איפופסין: "והוא עד או ראה או ידע - אם לא יגיד, ונשא עונו".