התורה והמצוה על שמות כג יד
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ג • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג יד:
רכב. שלש רגלים . נראה לי שדרושי המכלתא שייכים לפסוק שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך . ומכאן לא דריש, רק מה שנאמר רגלים להוציא החגרים. רצונו לומר מה שאמר לשון רגלים, מפני שהיה דרכם לעלות לרגל ברגליו כמו שדרשו בחגיגה (דף ג) על מה יפו פעמיך בנעלים. וכן מה שאמר בבלעם כי הכיתני זה שלש רגלים . רצונו לומר בעת ששנתה מהלך רגליה. והנה אמר שלש רגלים תחוג ואחר כך אמר שלש פעמים בשנה יראה , ובסוף פ' ראה אמר שלש פעמום בשנה יראה, בחג המצות וכו'. כי ממב שאמר כאן הייתי אומר שיכול לעלות לרגל בכל עת שירצה. לכן אמר בחג המצות וכו'. ומשם הייתי מפרש ששלש פעמים יראה בכל חג, ולכן לא די מה שנאמר כאן שלש רגלים תחוג לי בשנה. שעדין נפרש שהעליה ברגל הוא רק ג' פעמים בשנה. אבל בכל רגל חייב להתראות בעזרה ג' פעמים. לכן אמר שנית שלש פעמים בשנה יראה. שגם הראיה הוא רק ג' פעמים בשנה.
וצריך לומר תלמוד לומר שלש פעמים בשנה יראה. וממה שאמרו יראה מוציא הסומין, ובגמ' חגיגה (דף ב' ודף ד' בבכ”מ) יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות. רצונו לומר שכתוב כמה פעמים יראה יראה. פה ובפ' תשא ובפ' ראה. לדרוש שתהיה הראיה גם מצד הבא לראות. וצריך לומר זכורך להוציא הנשים זכורך להוציא טומטום ואדרוגינוס. נראה שדריש ממה דכתיב שני פעמים זכורך. להורות שבא בדיוק, וממעט טומטום ואדרוגינוס. והוא על פי מה שבארתי בפי' הספרא ( ויקרא כב ). דמחד זכר לא ממעט טומטום ואדרוגינוס. ובגמרא חגיגה (דף ד) משמע שמן הכ”ף זכורך, ממעט להו.
ומה שאמרו כל זכורך וכו' צריך לומר כל זכורך לרבות את הקטנים. כמה שאמרו בגמרא. וכמו שמסיק דקרא אסמכתא בעלמא הוא. והוא על פי הכלל שנתתי בזה באילת השחר ( כלל רלו ). ויתר המאמר באזניהם להוציא חרשים עיין בגמרא
<< · התורה והמצוה על שמות · כג · יד · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-23-14