מ"ג שמות כג יד



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלש רגלים תחג לי בשנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
תְּלָת זִמְנִין תֵּיחֲגוּן קֳדָמַי בְּשַׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
תְּלָתָא זִמְנִין תְּחַגּוּן קֳדָמַי בְּשַׁתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רגלים" - פעמים וכן (במדבר כב) כי הכיתני זה שלש רגלים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

רְגָלִים – פְּעָמִים, וְכֵן "כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב,כח).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


שלש רגלים תחוג לי בשנה. וחזר עוד והזכיר בכאן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ונאמר במקום אחר (שם טז) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסכות, אלו אמר פעמים סתם ולא פירש בחג המצות ובחג השבועות וכו' הייתי אומר שילך שם שלש פעמים בשנה בתוך ג' או ד' חדשים ועל זה נאמר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, וא"כ למה נאמר רגלים בלשון רגלים פרט לבעלי קבין להוציא את החגר והסומא ואת החולה והזקן והקטן שאין יכולין לעלות ברגליהם.

ובמדרש שלש פעמים שלש רגלים ולהלן הוא אומר (ישעיה כו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, אזהרה לישראל שלא יעלו אלא ברגליהם וכן הכתוב אומר (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחוג לי" כענין ישמח ישראל בעושיו על הפך וירא את העגל ומחולות:

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


רכב. שלש רגלים למה נאמר. לפי שהוא אומר שלש פעמים. שומע אני בכל (מקום, ובכל) עת שירצה. תלמוד לומר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ([או בחג המצות ג' פעמים ובחג השבועות ג' פעמים ובחג הסוכות ג' פעמים. תלמוד לומר שלש רגלים תחוג לי בשנה]). יראה להוציא הסומין. זכרך להוציא הנשים.

[דבר אחר רגלים להוציא את החגרים.] כל זכורך להוציא (את החגרים) טומטום ואנדרוגינוס. תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם (דברים לא) להוציא חרשים. ושמחת להוציא חולה (וקטן) [וזקן]. לפני ה' אלהיך להוציא את הטמא. מכאן אמרו, הכל חייבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס החגר והסומא והחולה (והקטן) [והזקן].

<< · מ"ג שמות · כג · יד · >>