התורה והמצוה על שמות כג ח


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כג ח:

ריב. ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים . ובפ' שופטים אמר כי השוחד יעור עיני חכמים. והתבאר אצלי בפי' משלי שסתם חכמה הונח על דבדרם שאי אפשר לאדם להוציא מכח בינתו רק לקבלם מפי אחרים. כמו כל המנהגים שיש בהם טוב ורע שצריך לקבלם מפי ה' שצוה אותם בתורתו או מפי חכמים שקבלו תורה שבעל פה איש מפי איש. ועקר שם חכם הונח על החכם בחכמת התורה. שהיא לבדה תלמד אותנו הדרך אשר נלך בכל המעשים והמנהגים שיש בהם שתי דרכים טוב ורע. ובכל זאת מצאנו גם כן על צד ההרחבה שיבוא שם חכמה וחכמים על חכמים במלאכת מעשה ודברים מדיניים.

ויש הבדל בין חכם ובין פקח. ששם פקח הונח בעצם שישקיף בעין שכלו על דברים נעלמים מיתר בני אדם. שעקר שם פקח הונח על הסרת המכסה מעל עינים הפנימיים. כמו ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ב). כמו שאמר בס' המורה ח"א, והפקחים יכוונו אל תעלומות הדרכים וטיב המעשים מצד שכלם ותבונתם אף בלא קבלה מאחרים.

וממה שאמרו הטעם שלא יקח שוחד מפני שמעור עיני חכמים בחכמת התורה, מבואר שמדבר במי שאינו רוצה להטות משפט מדיני התורה. וחושב שהשוחד לא יטהו כי בכל זאת יוציא הדין לאמתו באשר הוא חכם בחכמת החורה. ועל זה אמר שהשוחד יעור עיני חכמים בחכמת התורה ויטעה בדיני התורה ויטה משפט. ומפני שיש לטעות שמדבר על צד ההרחבה, ורצונו לומר יעור עיני חכמים במילי דעלמא. וז"ש או אינו אלא חכמים כמשמעו. לכן אמר בפ' משפטים יעור פקחים. ששם פקח מורה שהוא פקח הלב והשכל להוציא לאור משפט מדעת עצמו שהוא גדול מהחכם. ובא אחד ולמד על השני. שרצונו לומר שבין החכמים על ידי הקבלה מדברי התורה ובין הפקחים שימצאו ההשכלות האלה בדעת עצמם, יטם השוחד מני הדרך.

אולם בזה היה לו לומר יעור חכמים כמה שאמרו כאן יעור פקחים. שמורה על עורון הלב והשכל. ובמה שמוסיף מלת עני, יכוין גם כן אל הענים ממש. שעל זה אמר שאינו יוצא מן העולם עד שיחסר מאור עיני. וכבר התבאר אצלנו בפי' ס' משלי, שיש הבדל בין החכם ובין הצדיק. שהחכם למד וקבל חוקי החכמה מן התורה ומפי חכמים ויודע כולם ידיעה למודית. אבל הצדיק הוא מי שהתרגל להתנהג כפי חוקי החכמה על פי השכל המעשי. הגם שאינו חכם הוא יעשה כל דבר כפי החכמה על ידי הרגלו. והוא בטוח יותר שלא ימוט מחוקי החכמה, שכבר נסה ובחן כל דבר בהרגלו השמושי. וכמה שאמרו גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה. ופרשתי שם, שבא על זה תמיד הלשון פי צדיק יהגה חכמה (תהלים לז). כי דברי החכמה קבועים בפיו ובדבריו.

ועל זה אמר דברי צדיקים דברים המוצדקים הנאמרים בסיני. ומוסיף אף אם הוא חכם בחכמה התורה ופקח בשכלו וגם התרגל בשמושו בחוקי החכמה. השוחד יטהו מני דרך. ועל זה אמר ר' נתן שסופו שיהיה בו א' מג' דברים. או טרוף דעת בתורה כמו שנאמר יעור פקחום ויסלף דברי צדיקים. וכמו שלמדו בכתובות. או שיחסר מאור עינו כמו שאמר עיני חכמים. או שיצטרך לבריות, שכל המצפה לשלחן אחרים, עולם חשך .בעדו. ואין צריך לשנות גרסת הספרים.



קיצור דרך: mlbim-jm-23-08