הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת
(הופנה מהדף הסכם בדבר מתן גמלאות לעולים התלויים בעזרת הזולת)
הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת מתוך 
הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת
י״פ תשנ״ג, 1336; תשנ״ז, 2531; תשס״ב, 3579.
[תיקון: תשס״ב]
הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת
שנערך ונחתם בירושלים ביום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992)
בין
ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), באמצעות משרד האוצר המיוצג על ידי סגן החשב הכללי יהושע אורן וסגן החשב הכללי ברוך טפר,
– מצד אחד
– מצד אחד
לבין
המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי ישראל ערד, סגן המנהל הכללי (גימלאות), ודן מרינוב, סגן המנהל הכללי (כספים),
– מצד שני
– מצד שני
הואיל והסוכנות היהודית הפסיקה את מתן התשלומים ששולמו על ידה לעולים התלויים בעזרת הזולת;
והואיל והממשלה קיבלה על עצמה את הטיפול בעולים האמורים;
והואיל וברצון הממשלה ליתן לעולים התלויים בעזרת הזולת גימלאות מיוחדות בתנאים המפורטים בהסכם זה;
והואיל והממשלה מעוניינת לשלם את הגימלאות המיוחדות לפי התנאים המפורטים בהסכם זה, באמצעות המוסד המטפל באוכלוסיות של תלויים בעזרת הזולת שאינם עולים חדשים:
[תיקון: תשנ״ז]
והואיל והמוסד הסכים לבצע את תשלום הגימלאות המיוחדות בתנאים המפורטים בהסכם זה וזאת לאחר שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – החוק),
לפיכך מוסכם בין הצדדים כדלקמן:
המבוא חלק מההסכם
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הגדרות [תיקון: תשנ״ז, תשס״ב]
בהסכם זה –
”עולה“ – תושב ישראל אשר בידו אשרת עולה או שיש לו מעמד של עולה לפי חוק השבות, התש״י–1950;
”מתיישב“ – מי שהמינהלה הביטחונית לסיוע הכירה בו כ”זכאי שיקום“ בהיותו נמנה עם אנשי צבא דרום לבנון וגורמים אחרים שעמדו בקשר עם כלל זרועות הביטחון, אשר הגיעו לישראל בעקבות יציאת כוחות צה״ל מלבנון בחודש מאי 2000 או סמוך למועד האמור, או במסגרת איחוד משפחות, לרבות בן זוגו, הורהו וילדו, יהיה גילו אשר יהיה, ובלבד שמקום מושבו בישראל;
”עולה התלוי בעזרת הזולת“ – עולה שמלאו לו שמונה עשרה שנה אשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה, תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה כמשמעותם בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978 (להלן – התקנות);
”מתיישב התלוי בעזרת הזולת“ – מתיישב שמתקיים בו האמור בהגדרה ”עולה התלוי בעזרת הזולת“, אף אם אינו עולה;
”ילד עולה עם נכות“ עולה שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, שאין לו ולא היה לו הורה מבוטח ומתקיימים בו התנאים שבהגדרות ילד נכה או פעוט נכה שבתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש״ם–1980 (להלן – תקנות ילד נכה) למעט התנאי שיש לו או שהיה לו הורה מבוטח שנפטר כתושב ישראל;
”גימלת נכות לעולה“ – תשלום חודשי בסכום השווה לקיצבה חודשית מלאה כמשמעותה בסעיף 200(א) לחוק בצירוף תוספת בעד ילדים וכן תוספת בעד בת זוג, לפי הכללים הקבועים בסעיפים 200(ג) ו־202(א) לחוק;
”גמלת נכות למתיישב“ – תשלום חודשי למתיישב, בסכום האמור בהגדרה ”גמלת נכות לעולה“;
”גימלת שירותים מיוחדים לעולה“ – תשלום חודשי בסכום השווה לקיצבה מיוחדת כמשמעותה בתקנה 3 לתקנות, בהתאם למידת התלות של העולה בעזרת הזולת;
”גמלת שירותים מיוחדים למתיישב“ – תשלום חודשי למתיישב, בסכום האמור בהגדרה ”גמלת שירותים מיוחדים לעולה“;
”גימלה מיוחדת לעולה“ – שני אלה: גימלת נכות לעולה וגימלת שירותים מיוחדים לעולה;
”גמלה מיוחדת למתיישב“ – שני אלה: גמלת נכות למתיישב וגמלת שירותים מיוחדים למתיישב;
”גמלה לילד עולה עם נכות“ – תשלום חודשי בסכום השווה לסכום הגימלה המשולמת לפי הכללים שבתקנות ילד נכה, לפי הענין;
”גימלת סיעוד לעולה“ – גמלה חודשית לפי סעיף 224 לחוק, בהתאם למידת התלות של העולה בעזרת הזולת.
הזכאות לגימלה מיוחדת לעולה ולמתיישב [תיקון: תשס״ב]
עולה התלוי בעזרת הזולת ומתיישב התלוי בעזרת הזולת יהיו זכאים לגימלה מיוחדת לעולה או לגמלה מיוחדת למתיישב, לפי הענין, בתנאים המפורטים בהסכם זה; ואולם, מתיישב שאינו זכאי לגמלת שירותים מיוחדים למתיישב, יהיה זכאי לגמלת נכות למתיישב, בכפוף להוראות סעיף 5א(ב) ו־(ג).
הגשת תביעה [תיקון: תשס״ב]
התובע גימלה מיוחדת לעולה יגיש תביעתו למוסד על גבי טופס שנקבע לכך והוראות תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998, יחולו לגביו.
הגשת תביעה [תיקון: תשנ״ז]
(א)
רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208 לחוק (להלן – הרופא המוסמך) יבדוק אם התובע הוא עולה התלוי בעזרת הזולת.
(ב)
סבור הרופא המוסמך כי התובע הוא לכאורה עולה התלוי בעזרת הזולת – תיבדק ותיקבע מידת תלותו של התובע בדרך ולפי הכללים הקבועים בתקנות.
(ג)
קבע הרופא המוסמך כי התובע אינו עולה התלוי בעזרת הזולת – תידחה התביעה לגימלה מיוחדת לעולה.
(ד)
התובע רשאי יהיה לערור על החלטות שנתקבלו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על ההחלטה.
(ה)
(1)
אחות בכירה בתחום בריאות הציבור, שהמוסד הסמיך לכך, תדון ותחליט בערר על החלטה לפי סעיף קטן (ב) והיא רשאית להעמיד את התובע לבדיקה נוספת.
(2)
רופא מבין הרופאים הכלולים ברשימת חברי הועדות הרפואיות לעררים לפי פרק ט׳ לחוק, ידון ויחליט בערר על החלטות לפי סעיף קטן (ג) והוא רשאי להעמיד את התובע לבדיקה נוספת.
(ו)
הוראות תקנות 8, 9, 10, 11, 14, 15, 16, 17 ו־18 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984, יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי בדיקה של רופא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ה).
לענין סעיף קטן (ב) רשאי רופא מוסמך להחליט על סמך מסמכים רפואיים בלבד.
קביעת אי כושר למתיישב נכה [תיקון: תשס״ב]
(א)
מתיישב התלוי בעזרת הזולת יהיה זכאי לגמלת שירותים מיוחדים למתיישב, ובלבד שמתקיים בו האמור בסעיף 206 לחוק וההוראות שלפיו.
(ב)
מתיישב יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות למתיישב ובלבד שמתקיימות לגביו ההוראות לפי סעיפים 195 ו־207(ב) עד 210 לחוק.
(ג)
מתיישב שרופא מוסמך קבע לגביו כי הוא אינו תלוי בעזרת הזולת יהיה זכאי לגמלת נכות למתיישב ובלבד שמתקיימות לגביו ההוראות לפי סעיפים 195 ו־207(ב) עד 210 לחוק.
(ד)
מתיישב, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך או מהחלטת פקיד תביעות לפי סעיף זה, יחולו לגביו הוראות סעיפים 211 עד 214 לחוק, בשינויים המחויבים.
תחילת הזכאות לגימלה לעולה
הזכאות לגימלה מיוחדת לעולה תתחיל ב־1 בחודש שבו הוגשה למוסד התביעה לגימלה מיוחדת לעולה, או ביום שבו מלאו לו 18 שנים ו־90 ימים, לפי המועד המאוחר ביניהם, אולם לא לפני שחלפו –
(1)
90 ימים מיום שהתובע עלה לישראל – לגבי גימלת שירותים מיוחדים לעולה;
(2)
180 ימים מיום שהתובע עלה לישראל – לגבי גימלת נכות לעולה.
תחילת הזכאות לגמלה למתיישב [תיקון: תשס״ב]
הזכאות לגמלה לשירותים מיוחדים למתיישב או לגמלת נכות למתיישב, תהיה למפרע ממועד שלא יקדם ל־90 ימים מיום שנכנס לישראל או לתקופה שלא תעלה על 36 חודשים שקדמו בתכוף להגשת התביעה, לפי המאוחר מביניהם, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה שבה טרם מלאו למתיישב 18 שנים ו־90 ימים, ונתקיימו לגביו הוראות הסכם זה בכל התקופה שבעדה משתלמת הגמלה.
תשלום גימלת נכות לעולה ולמתיישב [תיקון: תשנ״ז, תשס״ב]
(א)
המוסד יודיע למשרד לקליטת העליה על כל החלטה בדבר אישור זכאות לגימלה מיוחדת לעולה ולגמלה מיוחדת למתיישב בציון מועד תחילת התשלום.
(ב)
על אף האמור בהסכם זה, לא תשולם גימלת נכות לעולה וגמלת נכות למתיישב למי שנמצא במוסד, אם גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף 307 לחוק נושא ביותר ממחצית החזקתו.
(ג)
(1)
דמי קיום ששולמו לעולה על ידי המשרד לקליטת העליה בתקופה שבעדה מגיעה לעולה גימלת נכות לפי הסכם זה, ינוכו מגימלת הנכות;
(2)
משולמת גימלת נכות בעד תקופה שקדמה לחודש שבו נתקבלה ההחלטה בדבר תשלומה, ינוכו מהגימלה דמי הקיום שהיו אמורים להשתלם לעולה על ידי המשרד לקליטת העליה בעד אותה תקופה.
(ד)
מגמלת נכות למתיישב ינוכו דמי מחיה ששילם לו משרד הביטחון, דמי קיום ששילם לו משרד הקליטה וגמלה ששולמה לו על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, ובלבד ששולמו בעד אותה תקופה.
פקיעת הזכאות [תיקון: תשנ״ז]
(א)
גימלת שירותים מיוחדים לעולה תשולם עד החודש שבו ימלאו שנתיים מיום שהזכאי עלה לישראל, אם במועד האמור טרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנה באשה. מלאו לזכאי 65 שנים בגבר ו־60 שנה באשה בטרם מלאו לגימלת שנתיים מיום שירותים שעלה מיוחדים לישראל לעולה – גם לא מעבר תפקע לגיל מסיבה האמור זו אף אם זכותו משולמת לו קיצבת זיקנה לפי החוק או גימלת זיקנה מיוחדת לפי ההסכם בדבר מתן גימלאות זיקנה ושאירים מיוחדות שנערך לפי סעיף 9 לחוק.
(ב)
גימלת נכות מיוחדת תשולם עד החודש שבו ימלאו שנתיים מיום שהזכאי עלה לישראל או עד החודש שבו ימלאו לזכאי 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה, לפי המועד המוקדם מביניהם.
תשלום לזכאי השוהה בחוץ לארץ [תיקון: תשס״ב]
(א)
עולה התלוי בעזרת הזולת ומתיישב התלוי בעזרת הזולת יהיה זכאי לגימלה מיוחדת לעולה ולגמלה מיוחדת למתיישב אם הוא נמצא בישראל וכל עוד הוא נמצא בישראל.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הזכאי לגימלה מיוחדת לעולה או לגמלה מיוחדת למתיישב יצא את ישראל לטיפול רפואי, יימשך תשלום הגימלה המיוחדת לתקופה נוספת של חודשיים מהחודש שבו יצא את ישראל.
מניעת כפל תשלומים [תיקון: תשנ״ז, תשס״ב]
(א)
בכפוף לאמור בסעיף 7(ג), גימלה מיוחדת לעולה וגמלה מיוחדת למתיישב לא תשולם בעד תקופה שבעדה משולמת לזכאי –
(1)
גימלה לפי החוק, למעט קיצבת ילדים לפי פרק ד׳ לחוק;
(2)
קיצבה או תשלום חודשי אחר למחייתו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תשולם גימלת נכות לעולה וגמלת נכות למתיישב, לזכאי המקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק.
הוראות החוק והתקנות המפורטות להלן יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור בהסכם זה, על גימלה מיוחדת לעולה לפי ההסכם, כאילו היא קיצבה לפי פרק ט׳ לחוק:
(1)
פרק י״ד לחוק למעט סימן א׳ שבו;
(2)
גמלה לילד עולה עם נכות [תיקון: תשנ״ז]
(א)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – מי שהוא תושב ישראל והוא אחד מאלה:
(1)
אפוטרופסו של ילד עולה עם נכות;
(2)
אחיו או אחותו של ילד עולה עם נכות וכן סבו או סבתו;
(3)
ילדיהם של המנויים בפסקה (2).
(ב)
ילד עולה עם נכות זכאי לגמלה לפי הסכם זה בתנאים ולפי הכללים והסכומים הקבועים בתקנות ילד נכה, אם וכל עוד הוא אינו זכאי לגמלה לפי התקנות האמורות, רק בשל כך שאין לו הורה מבוטח ולא היה לו הורה מבוטח שנפטר כתושב ישראל.
(ג)
בעד ילד עולה עם נכות הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), תשולם הגמלה אם הוא נמצא בהחזקתו או בהשגחתו של בן משפחה וכל עוד הוא נמצא בהחזקתו או בהשגחתו; יצא הילד את ישראל, יימשך תשלום הגמלה אם מתקיים בו האמור בתקנה 4(ב) לתקנות ילד נכה, ובתנאי שהוא נמצא בחוץ לארץ בהחזקתו ובהשגחתו של בן המשפחה.
(ד)
הגמלה לילד עולה עם נכות תשולם לידיו של בן המשפחה שבהחזקתו או בהשגחתו נמצא הילד או לידי מי שמונה כמקבל גמלה עבור הילד, בהתאם להוראות סעיף 304 לחוק.
ביטוח רפואי [תיקון: תשנ״ז]
עולה התלוי בעזרת הזולת, המקבל גימלה מיוחדת לעולה, זכאי לביטוח רפואי לפי הכללים שנקבעו לגבי מי שמקבל קיצבת נכות לפי פרק ט׳ לחוק ובתנאי שאינו מבוטח בביטוח רפואי על פי הסדר כלשהו שבין הממשלה לבין קופות החולים או כל גוף אחר.
גימלת סיעוד לעולה [תיקון: תשנ״ז]
עולה שמלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה והוא זקוק לשירותי סיעוד, יהיה זכאי לגימלת סיעוד לפי הסכם זה בהתאם לכללים הקבועים בפרק י׳ לחוק והתקנות על פיו, כל עוד אינו זכאי לגימלת סיעוד לפי החוק בשל האמור בסעיף 226.
מימון
גימלאות לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
שיפוי המוסד
הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד, לפי חשבונות מפורטים שימציא המוסד, על כל הוצאה שהוציא למתן גימלאות לפי הסכם זה (להלן – הוצאה שהוציא למתן גימלאות לפי ההסכם) וכן על החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל (להלן – ההוצאות המינהליות).
ההוצאות המינהליות ישולמו למוסד עד ל־15 לחודש שלאחר החודש שבגינו יוגש החשבון לממשלה (להלן – המועד לתשלום ההוצאות). לא שילמה הממשלה את ההוצאות המינהליות במועד האמור לעיל, יווספו לסכום המשולם באיחור הפרשי הצמדה בהתאם להפרש שבין המדד הכללי שפורסם לאחרונה. לפני המועד לתשלום ההוצאות לבין המדד הכללי שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל.
הערכת הצדדים להוצאות המינהליות מצורפת להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן ”נספח א׳“.
הצדדים מצהירים כי הערכת ההוצאות המינהליות כאמור בנספח א׳ הינה בגדר הערכה מוקדמת שהוכנה לפני תחילתו של הסכם זה והיא מתייחסת לתקופה שמיום התחילה ועד ליום 31.12.93.
אומדן ההוצאות המינהליות שידרשו לצורך ביצוע הסכם זה בתקופה שמיום 1.1.94 ואילך ייערך על ידי הצדדים לקראת יום 31.12.93.
הצדדים מסכימים כי במידה שההוצאות המינהליות תהיינה שונות מהסכום שנקבע בנספח א׳ או מסכום האומדן שייקבע על ידי הצדדים לתקופה שמיום 1.1.94 ואילך – תשפה הממשלה את המוסד על כל ההוצאות המינהליות כפי שתהיינה בפועל.
החזר הוצאות
(א)
עם חתימת הסכם זה ימציא המוסד לממשלה אומדן חדשי של ההוצאה לגימלאות לפי הסכם זה (להלן – האומדן). האומדן יעודכן מעת לעת, בהתאם לתביעות לגימלאות שיאושרו על ידי המוסד והתשלומים שיבצע בפועל.
(ב)
(1)
הממשלה תשלם למוסד את סכומי האומדן במועדים הבאים (להלן – מועד תשלום האומדן) –
(א)
ב־26 בכל חודש, החל בחודש תחילתו של הסכם זה – את סכום האומדן החודשי של הגימלאות המיוחדות לעולים ששולמו באותו חודש;
(ב)
ב־15 בכל חודש, החל בחודש שלאחר חודש תחילתו של הסכם זה – את סכום האומדן החודשי של גימלאות סיעוד לעולים ששולמו בעד החודש שקדם לחודש התשלום.
(2)
סכומי האומדן שלא ישולמו במועד לתשלום האומדן יהיו צמודים לממד [צ״ל: למדד] המחירים הכללי לצרכן (להלן – המדד), בהתאם להפרש שבין המדד שיפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלום האומדן לבין המדד שיפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל, וישאו ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה מהמועד לתשלום האומדן ועד למועד התשלום בפועל.
(ג)
(1)
בכל חודש, החל בחודש שלאחר חודש תחילתו של ההסכם, יגיש המוסד לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לגימלאות שעל פי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל בחודש שקדם לו;
תוך 30 יום מיום שיגיש המוסד חשבון מפורט כאמור, תשלם הממשלה למוסד או יחזיר המוסד לממשלה את ההפרש שבין סכום האומדן ששילמה הממשלה למוסד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לעיל, לבין ההוצאה בפועל שהוציא המוסד.
(2)
כל אחד מסכומי ההפרש האמורים בפסקה (1) לעיל יעודכנו בהתאם להפרש שבין המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד תשלום האומדן של החודש שבגינו משולם ההפרש, לבין המדד שיפורסם לאחרונה לפני תשלום ההפרש בפועל, וישאו ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה מהמועד הקבוע לתשלום כאמור ועד ליום התשלום בפועל.
תחילה ותחולה
תחילתו של הסכם זה ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) והוא יחול גם על עולה שעלה לישראל לפני יום התחילה.
ולראיה באו הצדדים על החתום
נספח א׳
(סעיף 15)
הערכה מוקדמת של ההוצאות המינהליות לביצוע ההסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת. ההערכה מתייחסת לתקופה מיום 1.1.93 ועד יום 31.12.93.
1.
שר״ם נכות - בשקלים חדשים
(א)
עלות בדיקות רפואיות והערכות תלות 477,000
(ב)
הוצאות כ״א – 6 עובדים (ל־6 חודשים) ו־2 עובדים (ל־7 חודשים) 275,000
הסברה – פרסום בעתונות + דף מידע 40,000
סה״כ שר״ם ונכות 792,000
2.
סיעוד - בשקלים חדשים
(א)
עלות הערכות תלות 76,000
(ב)
הוצאות כח אדם – 1 עובד (ל־6 חודשים) 33,000
סה״כ הוצאות סיעוד 109,000
האמור לעיל לא כולל הוצאות להדרכה, לריהוט, ציוד משרד, ענ״א, תקורה והוצאות אחרות; הוצאות אלו ייספגו על ידי המוסד במסגרת התקציב המינהלי השוטף.
ההערכה האמורה לעיל לגבי כמות העובדים מבוססת על מספר הזכאים המוערך ביום חתימת ההסכם (550 זכאים לגימלאות שר״ם ונכות, מהם 500 זכאים לגימלת נכות בלבד ו־172 לגימלת סיעוד), ותיבדק מחדש עם סיום הטיפול במלאי האוכלוסיה הפוטנציאלית.
הערכת ההוצאות המינהליות נעשתה לקראת חתימת ההסכם בהתחשב בקצב העליה הנוכחי. לקראת תום התקופה האמורה יעריכו הצדדים את העלויות שידרשו לביצוע בהמשך.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.