הגאון מווילנה על משלי א ב
<< | הגאון מווילנה על משלי • פרק א' • פסוק ב' |
• א • ב • ז • י • טו • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר
לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃
"לדעת" - עניין הספר הזה הוא לדעת חכמה ומוסר וכו':
- לידע "חכמה" - שלא ייפול ברשת היצר הרע אשר הוא פורש לרגליו ושלא יתפתה בפיתוייו;
- "ומוסר" - אם יצרו מתגבר עליו, לייסר את עצמו ולשבור אותו.
וכמו שנאמר (ישעיהו מט ט): "לאמור לאסורים צאו, ולאשר בחושך היגלו", והיינו:
- אותן שכבר ביד יצרם, והם אסורים תחת ידו וגבר עליהם מאד, ייצאו על-ידי המוסר;
- ואותן שהם בחושך, שלא ראו אור ואינם מכירין פיתוייו, על-ידי התורה ייגלו להם ויכירו פיתוייו.
"להבין אמרי בינה" - כי אף אם ישבר את יצרו ותאוותו, יראה לשבר בדרך התורה, ולא יהיה צדיק הרבה יותר ממה שכתוב בתורה, למשל שיתענה כל השבוע וגם בשבת, וכדומה.
ואלו השלושה הוא נגד שלושה שכליים שבאדם - שכל העיוני, שכל המחשבה, שכל המעשה:
- העיוני הוא בדרכי שמים, בהילוך כוכבים ובמרכבה וכדומה;
- ושכל המחשבה הוא להנהיג את עצמו במידות;
- ושכל המעשה הוא במעשה.
והן נגד: חוקים, ומשפטים, ומצוות:
- חוקים - בשמים, כמו שנאמר (איוב לח לג): "הידעת חקות שמים";
- ומשפטים - הוא בארץ, כמו שנאמר (משלי כט ד): "מלך במשפט יעמיד ארץ";
- והמצוות הן מחברין שמים וארץ.
והן סוד שמים, וארץ, ואדם המחברן.
והן סוד תורה ומצוות ומידות, וכמו שכתבתי בפירוש על ישעיה, ואין להאריך, והמבין יבין.
<< · הגאון מווילנה על משלי · א · ב · >>