ביאור הגר"א על אורח חיים כד
סעיף א
עריכהכדי כו' — שם, הכי קאמר, טצדקי כו'. ובסוף פרק קמא דסוטה דף י"א, מפני מה נתאוה כו'. ועיין תוס' פרק ערבי פסחים קי"ג ב' ד"ה ואין כו', אי נמי כו'. וכן כתב הרב רבינו יונה בספר היראה, וזה לשונו שם: ויהיה לו טלית קטן, וילבשנו מתחת למדיו. כי עיקר מצות ציצית ללבשו תמיד, כי לזכרון המצוות ניתנו ולמען לא יתור אדם אחר שרירות לבו ואחרי מראה עיניו כו'. רוצה לומר כמו שכתוב "וראיתם" כו' "ולא תתורו" כו':
כדי כו' — כמו שכתוב במנחות מ"ג ב': "וראיתם" כו', ראייה מביאה לידי זכירה כו':
ועל כן יש כו' — טור:
ונכון כו' — כמו שכתוב לעיל סימן ח' סעיף י"א:
ולפחות כו' — רמב"ם וטור. ואף על גב דמדינא אין צריך. ועיין תוס' דברכות י"ד ב' ד"ה ומניח כו', ועיין זוהר חלק ג קכ"ב:
סעיף ב
עריכהמצוה כו' — בפסיקתא, והובא בילקוט תהלים תשכ"ג ובמדרש שוחר טוב: "כל עצמותי תאמרנה" כו', אמר דוד לפני הקב"ה: אני אשבחך בכל איברי ומקיים בהם מצוות כו', בחזה אני משים הציצית נגד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע, שנאמר: "והיו הדברים האלה" כו' "על לבבך" כו', יד שמאלית, בה אני קושר תפילין של יד ובה אני אוחז הציצית בזמן קריאת שמע. ובמרדכי סוף פרק ג דסוכה בשם הירושלמי: לא סוף דבר כו', כמו שכתוב לעיל סימן ח' סעיף ד וסוף סימן י"ז:
סעיף ג
עריכהטוב כו' — כמו שכתוב: "וראיתם" כו', וכמו שכתוב לעיל סעיף א וכמו שכתוב בפסיקתא שם: בעיני, "וראיתם אותו":
סעיף ד
עריכהיש כו' — כנ"ל. ולכך נקרא "ציצית", כמו שכתוב: "מציץ" כו' (שיר השירים ב, ט). וכן הוא ברעיא מהימנא חלק ג קע"ה א', עיין שם, וכמו שכתוב בסוף פרק ג דראש השנה: אלא בזמן שישראל מסתכלים כו':
סעיף ו
עריכהגדול כו' — מ"ג ב', מ"ד א', ברכות מ"ז ב', סוטה כ"ב א', שבת ל"ב ב', פסחים קי"ג ב':
עליו כו' — ספרי פרשת שלח: וכל המבטל מצות ציצית, עליו כו':
והזהיר — מ"ג ב':