ביאור הגר"א על אורח חיים יד
סעיף א
עריכהויש מחמירין כו' — כמו שכתוב בפרק השולח בתפילין, "וקשרתם וכתבתם" כו'. וסברא הראשונה סבירא לה, דווקא בתפילין דכתיב עיכובא. וראיה ממה שהצריכו בית יוסף למעוטי עובד גילולים, ועוד סוכת גנב"ך, ובפרק הספינה דביתהו דרבי חנינא בן דוסא. אבל הגהות מיימוני כתב בשם מהר"מ, דמ"בני ישראל" ממעטינן בנות ישראל, כמו שכתוב בכמה מקומות, והא דפרק הספינה היינו בטויית ציצית, דאף בתפילין בכהאי גוונא כשר באשה כמו שכתוב בעבודה זרה לט א, עיין שם פרק א מהלכות ציצית:
סעיף ב
עריכההטיל כו' — דרמב"ם אזיל לשיטתו, שפירש מה שכתוב שם מב ב מן הגרדין כו' לאו משום לשמה, כמו שכתוב לעיל סימן יא סעיף ה. וראיה, מדסבירא ליה לרב ציצית בנכרי כשרה, וגט בנכרי פסול משום דבעינן לשמה, כמו שכתוב שם כג א. ואף ללישנא בתרא, דווקא משום דכתיב מיעוטא. וזהו שכתוב בסוכה ט א, "אלמא בעינן טויה לשמה", לא פליג אלא מטויה, וכן לפירוש רש"י, ועיין להלן סימן טו סעיף ד. אבל לפירוש תוס', "מן הגרדין" כו', צריך לשמה, וכן כתב הרא"ש. ואזיל לשיטתו, דסבירא ליה דאין ראיה מגט, וכמו שכתב בעבודה זרה כז א במילה דכשרה לר' יהודה. ועיין מה שכתב לעיל סימן יא סעיף ב וסעיף ה:
סעיף ג
עריכהדכתיב כו' — שם קלו א:
מפני כו' — תוס' שם:
ואם כו' — דאז אין נראית כשלו:
שאלה כשהיא כו' — דאדעתא דהכי שאלה לו, וכמו שכתוב בבבא בתרא קלז ב: אי מיפק כו', ובמועד קטן כו ב: רבן שמעון בן גמליאל כו':
סעיף ד
עריכהמותר כו' — כמו שכתוב בפסחים דף ב' ובבכורות יח:
והוא הדין בתפילין — רוצה לומר, אף על גב דאמרינן בבבא מציעא כט ב: "המוצא תפילין" כו', לאו דבלאו הכי אסור להניחן, אלא התירא אתי לאשמועינן, דלא כנימוקי יוסף:
אבל אסור כו' — כמו שכתוב שם: "השואל ספר תורה" כו', "מאן דאמר" כו'. והטעם, דבמקום פסידא לא אמרינן "ניחא" כו', וזהו שאמר לעיל: "ובלבד" כו', וכמו שכתוב בבכורות יח ב: "רבי טרפון סבר כו' ורבי עקיבא סבר" כו':