ביאור:תוספתא/תענית/ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת תענית פרק שניעריכה

משמרות ומעמדותעריכה

(א)
ארבעה משמרות עלו מן הגולה: ידעיה חרום פשחור ואימר


ראו משנה ב, ו. גנאולוגית היו 4 משמרות (ראו עזרא ב לו-לט), אבל הן פעלו כמו 24, לפי מסורת בית ראשון.



עמדו נביאים שבירושלים ועשאום עשרים וארבעה משמרות
ובללום והטילום לתוך הקלפי ובא ידעיה ונטל חמש והוא הרי כאן שש
בא חרום ונטל חמש והוא הרי שש בא פשחור ונטל חמש והוא הרי שש
בא אימר ונטל חמש והוא הרי שש
וכך התנו עמהם הנביאים: שאפילו יהויריב עולה מן הגולה
לא יהא אחד מהן נדחה מפניו אלא יעשה טפלה לו
עמדו ראשי משמרות וקבעו את עצמן בבתי אבות.

(ב)
כל משמר יש בו ארבעה חמשה ששה שבעה שמונה תשעה


היו במשמרות בין 4 ל9 בתי אב. הברייתא מלמדת איך חילקו את העבודה ביניהם בשבוע של המשמרת.



משמר שיש בו ארבעה - שלשה מקריבין שני ימים, ואחד מקריב יום אחד
משמר שיש בו חמשה - שנים מקריבין שני ימים, ושלושה מקריבין יום אחד
משמר שיש בו ששה - חמשה מקריבין חמשה ימים, ואחד מקריב שני ימים
משמר שיש בו שבעה - כל אחד ואחד מקריב יומו
משמר שיש בו שמונה - ששה מקריבין ששה ימים, ושנים מקריבין יום אחד
משמר שיש בו תשעה - חמשה מקריבין חמשה ימים, וארבעה מקריבין שני ימים
ויש מהן שקבעו עצמן לעולם: הבא בשבת - בא בשבת לעולם.
לאחר השבת - לאחר השבת לעולם.
יש מהן שמגדילין מגרילים בהוצאת אגודל פעם אחת בשנה
יש מהן שמגדילין פעם אחת בשבוע, בשבע שנים ויש מהם שמגדילין בכל משמר ומשמר.

(ג)
 כל שמכיר את משמרתו ואת בית אב שלו, והוא מבתי אבות קבועין שנקבעו ימים, כדלעיל הלכה ב - אין אסור אלא אותו יום בלבד


ראו משנה ב, ז. מתי אסור לאנשי בית האב לשתות יין?
כהן שאינו יודע מתי זמנו אמור להיות אסור לעולם בשתיית יין, אבל אינו יכול לעמוד בכך.



כל שמכיר את משמרתו ואין מכיר את בית אב שלו, והוא מבתי אבות קבועין - אסור כל אותה שבת
כל שאין מכיר לא את משמרתו ולא את בית אב שלו, והוא מבתי אבות קבועין - אסור כל חודש
רבי אומר: אומר אני שיהא זה אסור לעולם, אלא שתקנתו קלקלתו.

(ד)
מפני מה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים?

שאם תכבד העבודה על אנשי בית אב יסמכו עליהן
אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה מפני שהן תדירין בעבודה.

(ה)

אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס בין משחרב הבית ובין עד שלא חרב הבית.

רבי יוסי אומר: משחרב הבית מותרין, מפני שאבל הוא להם.


לעניין ימי שני וחמישי ראו משנה א, ד, וכן כתובות א, א, וכן מגילה ד, א, ושם א, א.



יום שני וחמישי יחיד יושב בתענית צבור. ובהן בתי דינים יושבין בעיירות
ובהן נכנסין לבתי כנסיות וקורין, ובהן מפסיקין למקרא מגילה.

תענית ולוח השנהעריכה

(ו)

מה בין תענית צבור לתענית יחיד? - תענית צבור אוכלין ושותין מבעוד יום

מה שאין כן בתענית יחיד.


הצום בתענית יחיד מתחיל מהבוקר, ואין איסורים נוספים, וראו גם לעיל א, ה.. כמובן גם אין מנהגי בית כנסת המיוחדים לציבור.
וראו משנה ב, י. הברייתא מימי המקדש, לפני שבוטלה מגילת תענית, ות"ק קובע כמו במשנה, שאם הציבור התחיל להתענות ממשיך גם בחנוכה ובפורים, אבל ר' אליעזר ור' יהושע חולקים עליו.



תענית צבור אסורין במלאכה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה
מה שאין כן בתענית יחיד
תענית צבור נכנסין לבתי כנסיות, מה שאין כן בתענית יחיד
תענית צבור מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, מה שאין כן בתענית יחיד
תענית צבור מתפללין עשרים וארבע ברכות, מה שאין כן בתענית יחיד
תענית צבור כהנים נושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום, משא"כ בתענית יחיד
תענית צבור אין מפסיקין לימים טובים הכתובים במגילה, במגילת תענית מה שאין כן בתענית יחיד
מעשה וגזרו תענית בחנוכה בלוד. אמרו לו לרבי אליעזר - וסיפר; לרבי יהושע - ורחץ
אמר להם ר' יהושע: צאו והתענו על מה שהתעניתם
כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים - היתה הלכה נוהגת כדבריו
לאחר מיתתו של רבן גמליאל בקש רבי יהושע לבטל את דבריו.
עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא, בתר רישא גופא אזיל
כל זמן שהיה רבן גמליאל קיים היתה הלכה נוהגת כדבריו,
עכשיו שמת אתם מבקשים לבטל את דבריו?
אמר: יהושע, אין אנו שומעין לך! נקבעה הלכה כדברי רבן גמליאל! שאם התחיל הציבור להתענות ממשיך גם בחנוכה וכו'
ולא ערער אדם על דבריו.

(ז)
 בשבתות ובימים טובים מותר להתענות לפניהם ולאחריהן.


הברייתא מבוססת על סוף מגילת תענית, שבו נאסרה התענית גם ביום שלפני וביום שאחרי הימים במגילה.
אבל בהמשך חולק אבא יוסי על ההיתר להתענות בערב שבת



מפני מה אלו אסורין ואלו מותרין?
אלו מדברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק; אלו דברי סופרין, ודברי סופרין צריכין חיזוק.
אבא יוסי בן דוסאי [אמר] משם רבי יוסי הגלילי: נשבע שיתענה בערב שבת – הרי זה שבועת שוא.

(ח)

ותשעה באב שחל להיות בערב שבת - אוכל אדם כביצה ושותה כביצה

כדי שלא יכנס לה כשהוא מעונה, דברי רבי יהודה


ראו משנה ב, י, שר' מאיר כר' יהודה, שאין להשלים תענית בערב שבת אפילו אם חל בתשעה באב. ר' יוסי מנסה להוכיח מכך שלעיתים יש לצום בסוף השבת עצמה – שמותר לצום גם בערב שבת.



רבי יוסי אומר: [הרי זה] מתענה ומשלים
אמר לו רבי יוסי: אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות אחר השבת, שאוכלין ושותין מבעוד יום?
מה לי [ליכנס] לה מעונה, מה לי [יצא] הימנה מעונה?
אמר לו: לא! אם אמרת בזה, שאוכלין ושותין כל היום
תאמר בזה, שאין אוכלין ושותין אלא משחשכה?!

תעניות לצרות אחרותעריכה

(ט)

כשם שמתריעין על הגשמים בשאר שני שבוע - כך מתריעין עליהם בשביעית

מפני פרנסת אחרים


הברייתא מכירה בצורך של ברכה גם בשביעית, עבור הנכרים, וראו גם שביעית ה, ט.
לגבי "מתריעין מיד" ראו משנה ג, א.



ומתריעין על האילן בפרוס הפסח, ועל הבורות ועל השיחין ועל המערות בפרוס החג
אם אין להם מה שישתו מתריעין עליהן מיד
איזו הוא "מיד" שלהן? - יום שני ויום חמישי
ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באותה הפרכיא בלבד.

(י)
דבר שיש בו הפסק, אפילו שלשה מתים ביום אחד זה אחר זה - אין זה דבר


ראו משנה ג, ד, הגדרת הדבר ששמתריעים עליו. הברייתא קובעת שאם היה יום אחד שבו לא מת איש – אין זה דבר.



דבר שאין בו הפסק, אפילו שלשה מתים בג' ימים זה אחר זה – הרי זה דבר
אסכרה, אם מתים בה מתריעים עליה, אם לאו אין מתריעין עליה
מתריעין על הגובאי כל שהוא, מפני שהיא מכה מהלכת
ר"ש בן אלעזר אומר אף על החגב
חרב העוברת ממקום למקום, אפילו חרב של שלום - מתריעין עליה
ואין צריך לומר חרב של פורעניות.
ואין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה, ושטפה הרגה את הצדיק ההוא, זה יאשיהו
(דברי הימים ב לה כא) "וישלח אליו מלאכים לאמור מה לי ולך וגו', ואלהים אמר לבהלני"
מפי הקדוש אני עולה. "חדל לך מאלוהים אשר עמי" - זה לשון עבודת כוכבים
ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש וגו' ויורו היורים למלך יאשיהו וגו'
היו מתאבלין על יאשיהו וגו' "ויקונן ירמיהו על יאשיהו".
היכן פירושו של דבר? (איכה ד כ) רוח אפינו משיח ה' וגו'
[ועל כולם אין מתריעין עליהן אלא באותה הפרכיא בלבד. היה בסוריא - אין מתריעין עליהן.

(יא)

עיר שהקיפוה עובדי כוכבים או נהר, וכן ספינה המטורפת בים
וכן יחיד הנרדף מפני עובדי כוכבים ומפני ליסטים ומפני רוח רעה
כולם אין רשאין לסגף את עצמן בתענית, שלא לשבר את כחן

וכן היה ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית


ת"ק טוען שעל עיר שהוטל מצור וספינה המטורפת בים מתענים אחרים, אבל לא הנתונים בצרה עצמם, וראו משנה ג, ז. ר' יוסי טוען שאפילו יחיד שאינו בצרה אישית אסור לו לסגף את עצמו מפני צרה של אחרים שמא יחלה ויפול על הציבור, ובמקרה של עיר שהקיפוה כרקום מותר לבקש עזרה אנושית אבל לא להתענות.
המעשה בחסיד הוא הסיפור במשנה ג, ח, בחוני. הברייתא מסבירה שהסירוב להתפלל על רוב גשמים הוא בגלל המחויבות של ה' בברית המבול. אבל מיד מסייגים חכמים את הברית הנ"ל.



שמא יפול על הצבור ויהיו צריכים לפרנסו
מעשה ואמרו לחסיד אחד: התפלל וירדו גשמים. התפלל וירדו גשמים
א"ל כשם שהתפללת וירדו גשמים, כך התפלל וילכו להם
אמר להם צאו וראו
אם עומד אדם בקרן אפיל ומקשקש את רגלו בנחל קדרון - אנו מתפללין שלא ירדו גשמים
אבל בטוחים אנו שאין המקום מביא מבול לעולם
שנא' (בראשית ט טו) ולא יהיה עוד המים למבול וגו'
(ישעיהו נד ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו'
ר' מאיר אומר: מבול של מים אין, אבל מבול של אש ושל גפרית יש, כדרך שהביא על הסדומיים
שנאמר (בראשית יט כד) וה' המטיר על סדום וגו'
רבי יהודה אומר: מבול של כל בשר אין, אבל מבול של יחידים יש.
כיצד? נפל לים, טבעה ספינתו בים ומת - הרי הוא מבולו
רבי יוסי אומר: מבול של מים אין, אבל מבול של דבר, לעובדי כוכבים לימות המשיח יש
שנאמר (זכריה יא י) "ואקח את מקלי את נועם וגו'. מהו אומר? "ותופר ביום ההוא."

(יב)

העוברות והמיניקות מתענים בתשעה באב וביום הכיפורים ובג' תעניות של צבור

ושאר תעניות לא היו מתענות.


ראו משנה ג, ט.
מעוברות ומניקות מתענות בתעניות ציבור אבל לא בשבע אחרונות המוזכרות במשנה א, ו.
הדגש כאן הוא שיש להשלים את התענית, למרות שאין בה צורך, וראו במשנה הנ"ל.
ובמקרה שנענו – לאחר התענית קוראים הלל הגדול.



ולא שיענגו את עצמן בתפנוקין, אלא שאוכלות ושותות כדי קיום הולד.
הרי שהיה מתענה על החולה ונתרפא; על הצרה ועברה – הרי זה משלים תעניתו.
הרי שהיה מתענה ושכח ואכל ושתה – משלים את תעניתו.
ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין – הרי זה משלים תעניתו.
הנכנס לעיר ומצאו שמתענין – הרי זה מתענה עמהן.
איזהו הלל הגדול? - הודו לאלהי האלהים; הודו לאדוני האדונים וגו' (תהילים קלו).