ביאור:תוספתא/פרה/ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת פרה פרק שני

כשרות ופסול בפרה

(א)

רבי אליעזר אומר: אינה נקחת מן העובדי כוכבים
אמרו לו: מעשה ולקחוה מבין העובדי כוכבים בצידן, ודומא שמו
רבי יהודה אומר: משמרין אותה שלא לעבוד בה כל עבודה.

אמרו לו: אם כן אין לדבר סוף, הרי היא בחזקתה כשרה

ראו משנה ב, א-ג. ר' יהודה מסביר את דעת ר' אליעזר: הוא חושש שמא הגוי עבד בפרה, ולכן הוא מתיר לקנות ממנו אם שמרו עליה משעה שהומלטה.
ת"ק פוסל פרה יוצאת דופן כי גם קדשים יוצאי דופן פסולים, וראו ספרא אמור פרשה ח. ר' שמעון מסכים בעניין זה עם ר' אליעזר.

רבי מאיר אומר: פרה שגלגלי עיניה שחורין, אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה.
ניטלו קרני' וטלפיים והזכר עמהן חתך אותן עמוק מדי, עם חלק מהבשר. - פסולה
יוצא דופן – פסולה, ור' שמעון מכשיר
אתנן ומחיר – פסולה, ורבי אליעזר מכשיר
שנאמר (דברים כג, יט) לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך
אין זו באה לבית!

(ב)

כל עבודות שחייבין עליהן במוקדשין – פוסלין בפרה.

נכנסה לרבקה ודשה עם אמה – כשרה

ראו משנה ב, ג, וראו ספרי במדבר קכג.
אם עלה עליה עול, למרות שלא עבדה כלל - פסולה, וראו לעניין העגלה גם ספרי דברים רו.
הפדיון הוא קניית הפרה הפסולה מההקדש ע"י אדם פרטי, והוא מאפשר ליהנות מעורה.
מצא אחרת נאה הימנה - השוו גיטין ט, י.

ואם בשביל שתניק ותדוש – פסולה
זה הכלל: כל לצרכה – כשרה, לצורך אחר - פסולה
העול - פוסל לעבודה ושלא לעבודה
נפדית על כל פסול. מתה - תפדה. שחטה - תפדה
מצא אחרת נאה הימנה - תפדה
שחטה על גבי מערכתה במקומה - אינה נפדית עולמית
אם מתרומת הלשכה היתה באה ולא מנדבה - דמיה נופלין לתרומת הלשכה.

(ג)
חומר בפרה שאין במוקדשין ובמוקדשין שאין בפרה

השוו משנה ב, ג, שהמומים הפוסלים פרה זהים לאלו הפוסלים קודשים. כאן מפורטים ההבדלים; וראו גם ספרי במדבר קכג.

שהפרה אינה כשרה אלא אדומה, ועבודה פוסלת בה, משא"כ במוקדשין
חומר במוקדשין, שהמוקדשין אין נפדין אלא על בעל מום קבוע
ואינן יוצאין לחולין ליגזז וליעבד, והגוזז והעובד בהן לוקה, משא"כ בפרה
חומר בעגלה שאין במוקדשין, ובמוקדשים שאין בעגלה
שהעגלה - שנים פוסלת בה, ועבודה פוסלת בה, מה שאין כן במוקדשין.

(ד)

חומר במוקדשין - שהמוקדשין אינן נפדין אלא על מום קבוע, ואין יוצאין לגוז ולעבוד
והגוזז והעובד בהן הרי הוא לוקה את הארבעים, מה שאין כן בעגלה.

חומר בפרה שאין בעגלה, ובעגלה שאין בפרה

ראו חולין א, ו. כאן לא ציינו את פסול הפרה הצעירה. וראו גם בתחילת המסכת.
להבדל בעניין המומים ראו ספרי במדבר קכג. אבל ראו שם שגם בעגלה כל עשיית מלאכה פוסלת, שנאמר 'אשר לא עובד בה' (דברים כא ג), וראו גם ספרי דברים רו, שעגלה ערופה נפסלת בכל עבודה ובכל עול!

שהפרה אינה כשרה אלא אדומה, ומומין פוסלים בה, ושעשה עמה מלאכה פסולה
מה שאין כן בעגלה
חומר בעגלה, שהעגלה שנים פוסלת בה, מה שאין כן בפרה.

(ה)

היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת – פסולה. בתוך שתי גומות - כשרה

רבי יהודה אומר: אפילו בתוך שתי גומות והן מוכיחות זו את זו – פסולה

ראו משנה ב, ה.

היו בה שתי שערות, עיקרן מאדים וראשן משחיר
רבי יוסי בן המשולם אומר: מספר את העליון - ואינו חושש משום גוזז.