ביאור:תוספתא/בבא בתרא/א
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת בבא בתרא פרק ראשון עריכה
נזקי שכנים עריכה
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד
זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג"ט וסד בסיד.
מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע סוגי בריכות ואת ירקות שמשקים אותם הרבה וגורמים להיזק מים מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד
מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח
ואת הסיד ואת הסלעים ואת החול מכותלו של חבירו ג"ט וסד בסיד.
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג"ט
ראו שם. רחיים של יד מזעזעות יותר את האדמה. השכב בהן גדול מהרכב. ריחיים של חמור אינן מזעזעות, ובהן החלק העליון, הבנוי כאצטרובל (קונוס) גדול מהתחתון. |
מרחיקין את הרחיים של יד שלש מן השכב, שהן ארבע מן הרכב
ושל חמור שלשה מן האסטרוביל, שהוא ארבעה מן הקלת
רבי יהודה אומר תוקע יתד בארץ וסומך עליו את הקורה, ובלבד שלא יתקע לתוך של חבירו.
מרחיקין את התנור ג' טפחים מן הכליא, שהן ארבעה מן הכפה. ובכירה - טפח
לא יטיל אדם מי רגלים בכותלו של חבירו אא"כ הרחיק ג"ט, ומאבנים טפח, ובצונמא בסלע מותר.
באמת ביין התירו אבל לא ברפת בקר
ואע"פ שממעיטו אינו אלא משביחו
ואם קדמו חנות ורפת את האוצר - אין יכול למחות בידו
אין יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן
לא מקול הפטיש ולא מקול הרחיים ולא מפני ריח רע ולא מקול תינוקות.
לשכנו אין יכולין לכופו. רבן שמעון בן גמליאל אומר לשכנו יכולין לכופו.
ראו תוספתא ב"מ יא, ט. |
יש לו חנות ברשות הרבים, ומבקש לפותחה לחצר השותפין - יכולין לעכב על ידיו
מפני שמרבה עליהן את הדרך
יש לו בית בחצר השותפין, ומבקש לחלקו ולהקרות בו את התינוקות - יכולין לעכב על ידיו
מפני שמרבה עליהם את הדרך
יש לו גג ברשות הרבים, ומבקש לבנות על גבו עלייה לפותחה לחצר השותפין - יכולין לעכב על ידיו
מפני שמרבה עליהן את הדרך
כיצד הוא עושה? עושה לו לולו ופותחה לתוך ביתו.
מרחיקין את הכותל מן החלונות ארבע אמות למעלה. מן הצדדין - כדי שלא יהא רואה.
מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות - כדי שיהא זוקף את הסולם
ואת הכותל מן המזחילה ארבע אמות - כדי שיהא לו מקום לסוד. את קצה הגג כדי שכל המים יכנסו למזחילה.
הרחקה מהעיר עריכה
מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה.
הלוקח שובך מחבירו ונפל, אפילו הוא בית רובע - הרי זה בונה את מקומו
ניפול הנמצא מן שתי שובכות, רחוק מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן - הרי הוא של מוצאו
רבי עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה, ומרחיק חמשים אמה
חוץ ממערבה מפני שאינה תדירה.
מרחיקין את המשרה מן הירק, ואת הכרשין מן הבצלים, ואת החרדל מן הדבורים
רבי יוסי מתיר בחרדל, שאומר לו "כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי"
וכן היה רבי יוסי אומר: מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה, כדי שלא ינשכו את בני אדם
רבי אליעזר אומר: מגדל דבורים כמגדל כלבים
רבי נתן אומר: מרחיקין את הכבשונות מן העיר חמשים אמה
ואת האילן מן העיר עשרים וחמש אמה
וכשם שמרחיקין מן העיר, כך מרחיקין מבורות ושיחין ומערות של רבים
וכשם שמרחיקין מכולן כך מרחיקין מן הקברות.
קבר שהקיפתו העיר, בין מארבע רוחות בין משלש רוחות בין משתי רוחות זו כנגד זו
רחוק יתר מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן - אין מפנין אותו
פחות מכן מפנין אותו
כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא
רבי עקיבה אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין
אמרו לו והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים, ולא נגע בהן אדם מעולם
אמר להם: משם ראיה? מחילה היתה להן, והיתה מוציאה טומאה לנחל קדרון.
מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה
ראו משנה ב, יא, יג-יד. |
רש"א כשם שמרחיקין מלמעלה כך מרחיקין מלמטה
רבי יוסי מתיר שלא ניתנו שדות אלא לנטיעה.
לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אא"כ הרחיק הימנו ד' אמות
ואם רוצה עושה מחיצה גבוהה או גדר.
אחד גפנים ואחד כל האילן, מרחיק ארבע אמות ונוטע, כדי שיהא בקר עובר בכליו.
היו שרשיו יוצאים לתוך של חבירו - מעמיק שלשה טפחים, כדי שלא תעכב המחרישה.
אילן העולה, בין מן הגזע ובין מן השרשין - הרי אלו של בעל הבית
בית השלחין ובית האילן כנגד המשקולת
אבא שאול אומר: כל אילן סרק כנגד המשקולת,
בית השלחין – כל האילן כנגד המשקולת, מפני שהצל רע לבית השלחין.