פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוכן עניינים

עצב = א. צער מהול בכעס, ב. מתן צורה לחומר, ג. מאמץ ויגיעהעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: עצב
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עצב

לשורש עצב יש בלשון המקרא כמה משמעויות שונות.

1. צער, כעס, כאבעריכה

עֶצֶב בלשון ימינו הוא צער, וגם בלשון המקרא השורש עצב מציין צער - היפך שמחה:

  • נחמיה ח י: " "וַיֹּאמֶר לָהֶם 'לְכוּ אִכְלוֹֹֹֹֹּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לו כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם'" . "וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר 'הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ '" "
  • (משלי טו יג): "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה"( פירוט )
  • (תהלים קמז ג): "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם"
  • (ישעיהו נד ו): "כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה', וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ"

ברוב הפסוקים, השורש עצב מציין צער שנובע ממעשה רע של אדם אחר, צער מהול בכעס, כמו בלשון ימינו במילה עַצְבָּנוּת:

  • (בראשית ו ו): "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"- הצטער וגם כעס.
  • (בראשית לד ז): "וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם, וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"- הצטערו וגם כעסו.
  • (בראשית מה ה): "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"- אל תצטערו ואל תכעסו זה על זה.
  • (שמואל א כ ג): "יָדֹעַ יֵדַע אָבִיךָ כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר 'אַל יָדַע זֹאת יְהוֹנָתָן פֶּן יֵעָצֵב...'"- יצטער ויכעס.
  • (משלי י י): "קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט"( פירוט ).

פסוקים נוספיםעריכה

  • שמואל א כ לד: "... "ולא אכל ביום החדש השני לחם, כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו" " - הצטער וכעס;
  • (שמואל ב יט ג): "וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל לְכָל הָעָם כִּי שָׁמַע הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ"- הצטער וכעס;
  • (ישעיהו יד ג): "וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ..."
  • (ישעיהו נ יא): "הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ, מְאַזְּרֵי זִיקוֹת; לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם, וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם; מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם, לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן"
  • (ישעיהו סג י): "וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם"
  • דניאל ו כא: " "וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל, בְּקָל עֲצִיב זְעִק, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל: 'דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא, אֱלָהָךְ דִּי [אַנְתְּ]ה פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא?'" " - בקול שיש בו צער ומתח;
  • (תהלים עח מ): "כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר, יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן

2. נתינת צורה, פיסולעריכה

הפועל עִצֵּב (עיצב) בלשון ימינו משמעה "נתן צורה לחומר", וגם בלשון המקרא:

  • (איוב י ח): "יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי, יַחַד סָבִיב וַתְּבַלְּעֵנִי"= ידיך עיצבו את הצורה שלי ועשו את גופי.
  • (קהלת י ט): "מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם"= מי שטרח והסיע את האבנים ממקורן, יש לו זכות לעצב אותן ולקבוע את צורתן ( פירוט ).

לכן המילה עֶצֶב בלשון המקרא משמעה גם פסל או כלי כלשהו -

  • (ירמיהו כב כח): "הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ, אִם כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ? מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעוּ"

בדרך כלל (לא תמיד), הכוונה לפסל של עבודת אלילים, כי באלילות הדגש הוא על הצורה החיצונית - על העיצוב (ראו גם (דברים ד טז): "פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל, תַּבְנִית זָכָר אוֹֹ נְקֵבָה..."- עבודת אלילים מוגדרת ע"י מילים רבות הקשורות לצורה חיצונית):

  • (שמואל א לא ט): "וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם", וכן דברי הימים א י ט
  • (שמואל ב ה כא): "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם, וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו"
  • (ישעיהו י יא): "הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ, כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם וְלַעֲצַבֶּיהָ"
  • (ישעיהו מו א): "כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ; הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה"
  • ואולי גם (משלי י כב): "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ"( פירוט ).

פסוקים נוספים עריכה

  • (ישעיהו מח ה): "וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ; פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם"
  • ירמיהו נ ב: "... "נלכדה בבל, הביש בל, חת מרדך, הבישו עצביה, חתו גלוליה" "
  • (הושע ד יז): "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח לוֹֹ"
  • (הושע ח ד): "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי, הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי; כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת"
  • (הושע יג ב): "וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן"
  • (הושע יד ט): "אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא"
  • (מיכה א ז): "וְכָל פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ, וְכָל אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה, כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ"
  • (זכריה יג ב): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ, וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד; וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"
  • (דברי הימים ב כד יח): "וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים; וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאֶת"
  • תהלים קו לו: " "וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ" ... "וַיִּשְׁפְּכוּ דַּם נָקִי דָם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים" "
  • (תהלים קטו ד): "עצביהם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם"
  • (תהלים קלה טו): "עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם"

3. עבודה מאומצתעריכה

לפי חלק מהמפרשים (ראו רש"י ודעת-מקרא על משלי יד כג, וגם בתגובת אביתר כהן ) , לשורש עצב ישנה משמעות נוספת - עבודה מאומצת:

  • (משלי טו א): "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף"- "דבר עצב" מנוגד ל"מענה רך", מכאן - עצב = קשה, מתאמץ להתנגד לדברי הזולת ( פירוט ).

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריותעריכה

  • (בראשית ג טז): "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר 'הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים...'"= 1 בצער;   2 3 במאמץ שיש בו יצירה.
  • (בראשית ג יז): "וּלְאָדָם אָמַר '...אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ'"- 1 עבודת האדמה כרוכה בצער לפחות חלק מהזמן, כמו שנאמר (תהלים קכו ה): "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה - בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ";   3 עבודת האדמה כרוכה במאמץ, כמו שנאמר "בזיעת אפיך תאכל לחם". 
  • (בראשית ה כט): "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר 'זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה"- נוח ייצר יין, שמשמח ומשכיח את צער העבודה הקשה.
  • דברי הימים א ד ט: " "וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו, וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר 'כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב '" . "וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי '; וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל" " - 1 צער שנובע מלידה או מצרות;   3 מאמץ שנובע מלידה או ממחסור.
  • (מלכים א א ו): "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר 'מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ?'"- 1 לא הראה לו שהוא עצוב ואינו מרוצה ממעשיו; לא כעס והתעצבן עליו; לא העציב אותו בדברי תוכחה;   2 לא ניסה לעצב ולשנות את התנהגותו בדברי תוכחה.
  • (משלי ה י): "פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי"- 2 העיצובים שלך, כוחות היצירה שלך;   3 "עצב" מקביל ל"כוח" = מאמץ ( פירוט ).
  • (משלי יד כג): "בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר"- בכל צער, יצירה או מאמץ יש יתרון ( פירוט ).
  • (ישעיהו נח ג): "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע? הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ, וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ"-  1 אתם משתדלים לסלק מעליכם את צער התענית,  3 וביום התענית אתם מעבידים קשה את האנשים המשועבדים לכם ( פירוט ).

פסוקים לא ברוריםעריכה

  • (ירמיהו מד יט): "וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים"
  • (תהלים טז ד): "יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי"
  • (תהלים נו ו): "כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כָּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע"
  • (תהלים קכז ב): "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא"
  • (תהלים קלט כד): "וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם"
  • (איוב ט כח): "יָגֹרְתִּי כָל עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי לֹא תְנַקֵּנִי"

תגובותעריכה

מאת: אביתר כהן

נראה לי שעצב קשור גם לורידים / שרירים = כוח (מאמץ)

" בעצב תלדי בנים" = במאמץ

"ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך" = במאמץ (בכוח / בעבודה קשה)

כאשר אדם כועס , עצביו מתנפחים ובולטים 

כאשר אדם יוצר / מעצב משהו הוא עושה זאת בכוח שריריו

משלי ה י : "פן ישבעו זרים כחך , ועצביך בבית נכרי"  , עצבים מקביל לכוח

מאת: אראל


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עצב - א. צער מהול בכעס, ב. מתן צורה לחומר, ג. מאמץ ויגיעה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ecb