ביאור:מעומד/הלכה/רמבם/משנה תורה/הלכות תשובה/א
ספר המצוות עשה עג: "המצוה להתוודות על חטא"
זהו לפי הדפוס
מצוות השיבה מעבירה
עריכההתוודות
עריכההודאתך העצמית שאכן ביצעת עבירה
חובת ההתוודות
עריכהכל מצות שבתורה,
בין עֲשֵה הוראות - ציוויים מקראיים שיש לעשותם באופן פעיל, בין לא תעשה איסורים - ציוויים מקראיים על מעשים שיש להימנע מהם,
אם עבר אדם על אחת מהן,
בין בזדון בין בשגגה,
כשיעשה תשובה וישוב מחטאו,
חייב להתודות לפני האל ברוך הוא!
שנאמר: (פרשת במדבר) "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו"
- זה וידוי דברים.
וידוי זה הוידוי הזה הוא... מצות עשה!
אופן ההתוודות
עריכהכיצד מתודין?
אומר:
אנא השם! חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך - ועשיתי כך וכך,
והרי נחמתי ובושתי במעשי,
ולעולם איני חוזר לדבר זה'.
- וזהו עיקרו של וידוי.
וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה, הרי זה משובח.
התוודות על חטאים שונים
עריכהמביאי קרבן על חטאיהם
עריכהוכן בעלי חטאות ואשמות, בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן,
אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים!
שנאמר: ביאור:מעומד/תורה/ויקרא/ה "והתודה אשר חטא עליה"
התוודות על חטאים עם עונש
עריכהוכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות,
אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו.
וכן החובל בחבירו והמזיק ממונו,
אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו,
אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם,
שנאמר: החטאות (פרשת פנחס) "מכל חטאות האדם"
התוודות ציבורית ביום הכיפורים (טקס השעירים)
עריכה|
הלכות תשובה פרק א הלכה ב |
שעיר המשתלח, לפי שהוא כפרה על כל ישראל,
כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל,
שנאמר: השעירים (ויקרא)) "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל".
שעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות והחמורות,
בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בין שהודע לו, בין שלא הודע לו,
הכל מתכפר בשעיר המשתלח.
והוא? שעשה תשובה!
אבל אם לא עשה תשובה, אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות!!
ומה הן הקלות ומה הן החמורות?
החמורות הן:
- שחייבין עליהם מיתת בית דין או כרת,
- ושבועת שוא ושקר, אף על פי שאין בהן כרת, הרי הן מן החמורות.
ושאר מצות לא תעשה ומצות עשה שאין בהן כרת הם הקלות.
כפרה על חטאים
עריכהבימינו אחר חורבן המקדש
עריכה|
להשלים. כאן תבוא הערה (מתוך אתר ויקעברית) עם מובאה של אופרה על פי דאנטה לגבי משל ממשלי והחיסרון בחזרה בתשובה ברגע האחרון, והבחנה בין תפישת היהדות (גם על פי הרמב"ם) לתפיסה הנוצרית של "וידוי ותשובה" |
בזמן הזה שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, - אין שם אלא יש אך ורק תשובה.
כפרת יום כיפור וכפרת השיבה מהחטא
עריכהסוגי העבירות וסוגי הכפרה
עריכההתשובה מכפרת על כל העבירות.
אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה בסוף חייו, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו,
(אחריות הרשע (יחזקאל))שנאמר: "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו"
ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים,
שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל).
זמן הכפרה - מיד או בהמשך
עריכה|
הלכות תשובה פרק רביעי הלכה ד |
אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יוה"כ מכפר,
יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן.
כיצד?
עבר אדם על מצות עשה - שאין בה כרת ועשה תשובה,
- אינו זז משם עד שמוחלין לו.
ובאלו נאמר: (ירמיהו 3) "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם".
עבר על מצות לא תעשה - שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה,
- תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר.
ובאלו נאמר: (פרשת יום כיפור (אחרי מות)) "כי ביום הזה יכפר עליכם"
עבר על כריתות ציוויים מקראיים שבהם נאמר: ונכרתה הנפש ההיא מעמה ומיתות בית דין - ועשה תשובה,
- תשובה ויוה"כ תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה.
ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין.
ובאלו נאמר: (לג) "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"
הסתייגות: כפרה בתנאי שלא חילל את השם
עריכה|
על הביטוי המקראי חילל את השם. להשלים |
במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר.
אבל המחלל את השם ביטוי מקראי: ראו הערה בצד,
אע"פ שעשה תשובה, והגיע יום הכפורים
והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין,
אינו מתכפר לו כפרה גמורה - (עד שימות.)
אלא: תשובה, יוה"כ ויסורין - שלשתן תולין, ומיתה ורק המוות מכפרת,
שנאמר: (ישעיה 22) "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם - עד תמותון!"